גרף סקרים קבוע שנמשך כשנתיים הוא מדד סביר שיש בו הבטחה, אף אם מעורפלת, לשינוי, ויש בו ודאות במקרה שערבים ישותפו במהלך. זהו מבחן הבגרות והאומץ של גוש השינוי. הגוש זקוק לקולות המגזר לא רק כדי לנצח בבחירות, אלא כדי לתקף את המאבק שיתחולל על דמותה וזהותה של המדינה אחרי הבחירות.
מעבר לניקוי האורוות ההכרחי, ולתוכניות הנפלאות לשיקום המדינה, יתחולל בתוך גוש השינוי בקואליציה החדשה מאבק פנימי על ניהול מדיניות החוץ והביטחון, שאמור להיות תשובה לכאוס המדמם הנוכחי. כיום משועבדת המדיניות הזו בעיקר לטובת האינטרס ההתנחלותי. הדומיננטיות הבנטית בגוש השינוי מבשרת קו של ימין דתי נחוש, אומנם ללא סממנים משיחיים, אבל גם "ערבים אאוט ולא נוותר על סנטימטר מולדת" של בנט הם בעיה. הסיפור הנורא של המשיחיים, להבדיל, הוא ניהול מלחמה חסרת תוחלת על כל סנטימטר, והשאלות הן כיצד ינהג בנט וכיצד ינהג איזנקוט.
המרכיב שמבטיח שינוי אמיתי הוא עבודה משותפת. מדובר ב־20 מנדטים פלוס מינוס של הדמוקרטים ושל מפלגה ערבית מאוחדת. זהו כוח משמעותי בהרכבת ממשלה ובמדיניות הקואליציה העתידית, במיוחד במקביל לתיקון המידות ולניהול תקין. בנוסף, אמורה ממשלת השינוי לנהל מהלכים נועזים לשבירת הקיפאון המדיני והקיבעון הגזעני הפנימי. אלה מהלכים שנועדו להשפיע על מצביעי הימין הרך שמאמינים בהגינות ובשכל הישר, ולא רק בפרשנות של מנהיגיהם. הלוואי.
התרעות פיקוד העורף