הויתור על סיכול ההברחות מסוריה משמעותי, מכיוון שבשבועות האחרונים נרשמו מספר תפיסות של אמצעי לחימה בצפון סוריה, אשר היו בדרכם לגבול הסורי־לבנוני בנוסף למנהרות הברחה שאותרו על ידי כוחות הביטחון הסורים בגבול סוריה-לבנון בחודש האחרון, כפי שהוצג ע"י מכון עלמא.
למרות האיפול שבאופן טבעי מופעל על הפעילות הישראלית בעת הנוכחית בדרום לבנון, נראה שהיא מופעלת תחת קידום האסטרטגיה הבאה: צה"ל מחזיק כבר כעת בשטחים נרחבים בדרום לבנון, ופועל לכינון רצועת חיץ בקו הנ"ט, שאינה נטולת אזרחים. צה"ל ממשיך את הלחימה בבנת ג'בל, אך בעצימות מופחתת, כאשר השאיפה של צה"ל היא להתבסס בקו הנ"ט, במטרה להדוף את חזבאללה ולצמצם את מתקפותיו נגד ישובי הצפון.
לטעמנו, קו הפעולה שישראל צריכה לאמץ הוא נרחב והתקפי יותר. קווי המתאר העיקריים של האסטרטגיה הישראלית צריכים להיות מושתתים על העקרונות הבאים:
לאור השימוש האינטנסיבי של חזבאללה באוכלוסיה זו כמגן אנושי, כפי שהשתקף בסרטונים שפרסם דובר צה"ל, והסיוע שמגישה אוכלוסיה זו עבור הארגון בין במתן מחסה ובין בסיוע למתקפות הארגון כתצפיתנים, לוגיסטיקה וכד', מחייב את צה"ל לפנות לחלוטין את המרחב. האחיזה במרחב הליטאני, שיהפוך ל"שטח הריגה", תפגע ביכולת של חזבאללה לקדם את נרטיב הנצחון שלו, והיא גם תהיה מוצדקת מול המשפט הבינ"ל (כמו "הקו הצהוב" ברצועת עזה), לאחר שהארגון הפך את האזור לבסיס קדמי לביצוע מתקפות נגד ישראל.
לאור ההשפעה הרבה שיש לחזבאללה על הצבא, ברור לכל שעל ישראל ללחוץ על ארה"ב להתנות את המשך סיוע הכלכלי והביטחוני לצבא ברפורמה מקיפה. במסגרתה, על ישראל לעמוד על כך שצל"ב לטהר משורותיו, ולא להעביר לתפקידים אחרים, קצינים שמשתפים פעולה עם חזבאללה. ישראל תחזיק במרחב הליטאני עד שצל"ב יאכוף את החלטת ממשלת לבנון לפרז את חזבאללה, ומדינת לבנון תכריז על הוצאת הארגון אל מחוץ לחוק. "דמי רצינות" אלו ישמשו ערובה שלבנון תצטרך להגיש לישראל כדי שזו תחזור לקו הגבול הבינ"ל.
בתוך כך, על ישראל להצהיר באופן ברור כי היא נוטשת את האשליה של הסתמכות כלשהי על כוח יוניפי"ל. אוזלת ידו המוכחת של הכוח הרב-לאומי אל מול חזבאללה מחייבת את ישראל לבסס את ביטחונה על כוחה שלה, ולא על מנגנונים בינ"ל חסרי משמעות בשדה הקרב.
הענישה הזו תינקט גם למול ניסיון מצד חזבאללה להפעיל תאי טרור מדרום סוריה כדי לשגר רקטות לעבר ישראל. מעצר חוליה מקומית שהופעלה ע"י חזבאללה, בידי כוחות הבטחון הסורים, ב-19 באפריל, בהמשך למעצר החוליה הקודמת, בספטמבר 2025, לצד דיווחים על כוונת חזבאללה לקדם פיגוע חטיפה נגד צה"ל במרחב הסורי, מוכיח שלארגון נותרה תשתית משמעותית במרחב זה.
ללא קשר, צה"ל ישוב לתקוף את צירי ההברחות מאיראן ומסוריה (שם נעזר חזבאללה במבריחים מקומיים) בשאיפה לעקר את מפעל ההתעצמות המחודשת של הארגון. על ישראל גם להבהיר למדינת לבנון, שתפעל כבעבר ותתקוף את שד"ת בירות ואף את נמל בירות, אם יוסיפו לשם מסדרון להעברות סיוע כלכלי מאיראן.
בנוסף, הלקח המרכזי ממנהרות חזבאללה ומלחמת עזה הוא שלא ניתן להסתפק בטיהור מעל פני השטח. האחיזה בקו הליטאני חייבת לכלול השמדה שיטתית ומתמשכת של כל רכיב תת-קרקעי, תוך שימוש באמצעי הנדסה וקידוח שלא היו קיימים בשנות ה-90. צה"ל גם יוכל לעשות שימוש אינטנסיבי בכטב"מים וברחפנים תוקפים ואוספים ובכלים בלתי מאוישים יבשתיים כדי לבצע משימות סיור ולוגיסטיקה מסוכנות, ובכך לצמצם את הסיכון לחיי אדם ולהגדיל את מרחב התמרון והקטלניות של הכוח המחזיק בשטח.
בניגוד לעבר, האחיזה בשטח צריכה להישען על רשת חיישנים, מכ"מים מתקדמים ויכולות תצפית מבוססות בינה מלאכותית, שיאפשרו סגירת מעגלי אש מהירים מול כל ניסיון חדירה או ירי.
למול הבקשה מצד ממשל טראמפ לצמצם את היקף הלחימה נגד חזבאללה, ישנם שני תרחישים. הראשון, שהבקשה תפוג לאור קריסת המגעים בין טהראן לוושינגטון וחזרה ללחימה. למול התרחיש השני, שבו איראן תבקש לעגן הפסקת אש קבועה בלבנון כחלק מהסכם עם ארה"ב, על ישראל להבהיר שהשארת חזבאללה במרחב דרום לבנון הוא קו אדום מבחינתה.
במצב זה, ההישגים שקצרה ישראל ב"חיצי הצפון" ובמלחמה הנוכחית מול חזבאללה יישחקו משמעותית, והארגון יוכל לאיים על ישראל וכוחותיה בדרום לבנון. האיום שהשמיע חזבאללה השבוע לשוב ולהפעיל חוליות מתאבדים נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון, כפי שביצע בשנות השמונים, מבהיר את הנחיצות בהדיפתו אל המרחב צפון הליטאני, באמצעות הסלמת הלחימה נגדו.
לצד אלו, על ישראל להתנות את המו"מ עם ממשלת לבנון בקידום חתירה משותפת של לבנון, ארה"ב וישראל נגד אחיזתו של חזבאללה בקרב העדה השיעית במדינה. בהצטרפותו למלחמה נגד ישראל לצד איראן, בניגוד גמור לאינטרס ולמדיניות של ממשלת לבנון, חזבאללה תקע סכין בגבה של מדינת לבנון. מעבר למחיר הכלכלי והחברתי הקשה הנעוץ בהחלטה זו, הוא גם הסב לה נזק כשהפר את ריבונותה ושיקף את נאמנותו הבלעדית לאיראן, וזאת בנוסף להרוגים ולאבידות בלבנון כתוצאה מהמלחמה.
לפיכך, האינטרס המשותף של לבנון, ישראל וארה"ב בפגיעה בבייס החברתי של חזבאללה, בניסיון לערער את מעמדו במדינה, הוא מובהק. טוב תעשה ישראל, אם תתניע פרויקט מקיף, באמצעותו יזרים ממשל טראמפ סיוע פיננסי ללבנון, באמצעותו היא תקים מערך מתחרה לרשת הדעוה של חזבאללה.
מערך הדעות של חזבאללה, שהינו מערך האינדוקטרינציה והגיוס האידיאולוגי (שכולל רשת של שירותי רווחה, חינוך, תקשורת, רפואה, דת, ועוד) הפועל בחסות איראן, משקף את האסטרטגיה ארוכת הטווח של איראן וחזבאללה, שזרעיה הונחו כבר בשנות השמונים והתשעים. לפיכך, על ישראל לקדם אימוץ השקפה אסטרטגית דומה בארה"ב ובלבנון, שתשאף לערער את האחיזה של חזבאללה בעדה השיעית, ובכך לפגוע בבייס האלקטורלי ומאתר הגיוס שלו.
לסיכום, השינוי הקונספטואלי המוצע כולל מעבר מספיגה ולחימה מצומצמת נגד חזבאללה, לאימוץ קו תקיף נגד הארגון וגביית מחיר טריטוריאלי כמענה לנאמנותו המוחלטת של הארגון לאיראן על חשבון האינטרס הלבנוני. למול הניסיון האיראני לאחד את זירות הלחימה באיראן ובלבנון, על ישראל לפעול לניתוק הזירות, ולהמשיך את הלחימה העיקשת נגד הארגון גם לאחר תום המלחמה נגד איראן.
התרעות פיקוד העורף