בסמטאות הצרות של ירושלים העתיקה, במקום שבו אבני ההיסטוריה האנושית נערמו אלו על אלו, כל אחת עם תרבויות, דתות שונות ושפות שונות - מתחוללת דרמה מוסרית המטילה צל כבד על דמותה של החברה הישראלית.
בעוד הלב היהודי מחסיר פעימה למשמע דיווחים על גילויי אנטישמיות בעולם והזעזוע עולה למראה השפלה של יהודי חבוש שטריימל בנכר, נראה כי בביתנו התפתח עיוורון מוסרי מחריד ומסוכן.
אמרתי "קומץ"? בל נטעה. לא מדובר ב"עשבים שוטים" אלא בעשרות אירועי תקיפה והטרדה מתועדים מדי שנה. רבים נפגעים ולא מתלוננים מבושה והבנה שזה לא יגיע לכדי טיפול מצד המדינה. גם המשטרה אינה פועלת בנחישות נגדם. פחות מ־5% מהתלונות על פשיעה אידיאולוגית מבשילים לכדי כתבי אישום, נתון המייצר בקרב התוקפים תחושת חסינות מסוכנת.
הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על מגמה מדאיגה של הסלמה ומתעדים עשרות מקרי תקיפה והטרדה של אנשי דת ולמעלה מ־30 אירועי ונדליזם חמור כנגד מוסדות דת בתקופה קצרה, כולל חילול קברים והצתות חוזרות.
מעבר לכיעור המוסרי מתחולל נזק עצום לתדמיתנו בעולם. כאשר כל סרטון הופך ויראלי תוך דקות, מעשים קיצוניים אלו מספקים דלק לאנטישמים ולשונאי ישראל. אנחנו מעניקים לשונאינו את ההצדקה שלה חיכו: היכולת לצייר את ישראל כמקום חשוך, שאינו מכבד את קודשי הזולת.
אלה הרגעים שבהם אני מרגיש בושה להיכלל באותה קבוצה נלוזה של ישראלים. במקום שבו הבושה נעלמת ונאלמת, אנו חייבים להתייצב כחומת מגן. הלל הזקן אמר "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש". מול האנטי־תרבותיות לא מספיקים גינויים רפים. כאשר המצפון משתתק, חייב החוק לדבר.
חופש הדת חייב להיות מעוגן בחוק ומוגן על ידיו, עם ערבויות משפטיות חזקות וענישה מחמירה ומרתיעה למפירים אותו. הזכות לפולחן דתי ללא פחד וחשש היא תנאי במדינה דמוקרטית לחברה תקינה, ללא הבדל גזע, דת או מוצא. מי שאינו מבין בטוב את חשיבות הסובלנות, ייאלץ להבין זאת דרך ספר החוקים. אנחנו חייבים להוכיח לעולם ולעצמנו כי אנחנו ראויים לריבונות, לא רק בכוח הזרוע אלא בעיקר בכוח המוסר והכבוד ההדדי.
אולי, במהלך מהפכני, ישקול המשרד הממונה להכניס לתוכנית הלימודים בכל מוסדות החינוך מערכי שיעור שיבהירו את חשיבותן של קבלת השונה ושל הסובלנות הדתית והחברתית?
התרעות פיקוד העורף