אצה לנו הדרך: רוב השאלות מתמקדות במתי תיפתח שוב האש לשלב צבאי עצים נוסף. אבל אם נסתכל מערכתית ונפנים שמלחמה היא מגוון של מאמצים (לא רק צבאי ואש), אולי נגיע דווקא למסקנה שאין, לפי שעה, סיבה ישירה לעשות זאת כעת.
רק כדי לקבל מושג מה מתרחש בזירה הפנימית באיראן - הממשלה אישרה להכפיל את סכום האשראי בתלושי מזון. היות שהמטבע האיראני (התומאן) נחלש עוד, הסכום מגיע כעת ל-33 ש"ח. עוד הוכרז על מענק לידה מהמדינה לכל ילד שנולד במלחמה-גם הוא מגיע לכ-30 ש"ח (שני מיליון תומאן). במקביל נקבעה אתמול תקרת הפיצויים לנפגעי המלחמה בטהראן- 33,000 ש"ח בלבד ו-660 ש"ח דמי שכירות (ללבנון נתנו בעבר לשיקום לכל משפחה שנפגעה 14,000 דולר לשכירות וריהוט). כל זאת במקביל להמשך קיצוב אספקת המים וקביעת מכסה לכל בית, ועוד ועוד.
אז מה קורה כעת? נראה שהן ארה"ב והן איראן אינן מעוניינות לפתוח בשלב הזה באש ישירה זו על זו לפחות כל עוד הצד השני הוא לא זה שיורה ראשון ישירות על השני.
נכון יהיה, אם טרם נעשה, להתחיל לאמץ שוב היגיון מערכתי של הפלת המשטר. זה אפשרי, וזה גם הדבר היחיד ממנו המשטר האיראני חושש יותר מכל מאמץ צבאי נגדו. חידוש המחאות העממיות נגדו גם יעסיק אותו בזירה הפנימית וסביר שפחות קשב יינתן על ידו לנעשה בהורמוז ובזירה החיצונית, בנקאה של התקוממות עממית.
יתירה מכך, התקווה היא שכבר הובן שהמשטר הנוכחי אינו בן שיח ולא יאפשר לא סדר אזורי חדש ולא הגמוניה אמריקנית-שני יעדי העל של ארה"ב בכלל ומול סין בפרט. ולכן, יש כעת הזדמנות מעשית. נכון יהיה להפוך את שלביות המערכה כולה-להצטרף למערכה העממית עם מאמץ צבאי משלים שיחתום את המערכה (ולא מאמץ עממי שישלים את זה הצבאי).
התרעות פיקוד העורף