אלייב אירח את המנהיג האוקראיני בעיר גבאלה, שם, בנוסף לחתימה בין שני הצדדים על שישה הסכמים שמטרתם להרחיב את שיתוף הפעולה הדו-צדדי, הושגו הבנות בעלות משמעויות גאופוליות מרחיקות לכת. על פי הדיווחים בכלי התקשורת המקומיים, נשיא אוקראינה, הצהיר כי הוא מוכן לקראת סבב שיחות הבא עם רוסיה.
המומחים האזריים החלו לעבוד בצמוד לעמיתיהם האוקראינים במטרה ללמוד מהניסיון המבצעי העשיר שצברה אוקראינה ביירוט כטב"מים, תוך מתן דגש להתמודדות עם הטכנולוגיות האיראניות אשר מהוות איום עבור שתי המדינות. זלנסקי ציין, כי אוקראינה ערוכה לחדש את פורמט המשא ומתן התלת-צדדי והיא תהיה מוכנה לקיים שיחות באזרבייג'ן בעתיד הקרוב.
כאן חשוב להדגיש כי הסבבים הקודמים נערכו בטורקיה ובשוויץ, בהשתתפות ארצות הברית, ויאלו הבמה הדיפלומטית זזה לכיוון הקווקז כתוצאה מהחולשה האמריקאית בפעולה באיראן.
קייב הקפיד לשמר יחסים קרובים עם אזרבייג'ן מאז מתחילת המלחמה. אזרבייג'ן העניק סיוע הומניטרי וכלכלי לאוקראינה, ותמך במאמצי השיקום של קייב, תוך מתן דגש מיוחד על שיקום של מתקני האנרגיה שנפגעו במלחמה. במהלך המלחמה, ובמיוחד באוגוסט 2024, מתקנים של סוקאר (SOCAR) האזרית באוקראינה הותקפו מספר פעמים על ידי כטב"מים וטילים רוסיים.
על פי ההצהרות של ממשלת אזרבייג'ן, באקו העבירה לאוקראינה סיוע הומניטרי בשווי של כ-15 מיליון אירו מאז פרוץ המלחמה. אזרבייג'ן למדה לתמרן בין התמיכה בריבונות האוקראינית שכללה, כאמור, סיוע הומניטרי וצבאי-טכנולוגי, לבין שימור יחסים תקינים עם רוסיה.
עם זאת, היחסים בין רוסיה לאזרבייג'ן חוו מתיחות משמעותית בעקבות אירוע אווירי שקרה בדצמבר 2024, שבו מערכות הגנה אווירית רוסיות הפילו מטוס נוסעים אזרי - אותה תקרית שבה נספו 38 בני אדם.
במהלך הצהרה משותפת עם עמיתו האזרי, אילהם אלייב, ציין זלנסקי, כי מומחי כטב"מים אוקראינים כבר פועלים באזרבייג'ן. יש לציין, כי הדברים האלה נאמרו על רקע אירועי תחילת מרץ באזרבייג'ן, שבהם כטב"מים ששוגרו מאיראן פגעו בנמל התעופה האזרי ושבריו נפלו סמוך לבית ספר.
המתקפה האיראנית, שבה נפצעו ארבעה בני אדם, עוררה חשש כבד מזליגת העימות לאזור הקווקז והאזרים נזכרו באוקראינים שיכולים לעזור להם עם הזליגות האלה. מעניין לציין כי הנשיא אלייב בחר לארח את הנשיא זלנסקי לא בעיר הבירה באקו, אלא דווקא בגבאלה, עיירה צפונית השוכנת ממש בסמוך לגבול הרוסי. זהו איתות שקט אך עוצמתי של נשיא אלייב לנשיא פוטין.
כלכלה תמורת ביטחון
במהלך הנאום, זלנסקי הודה לאזרבייג'ן על 11 חבילות סיוע אנרגטי שסופקו לאוקראינה לשיקום תשתיות שנפגעו במלחמה. מגזר האנרגיה ממשיך להוות אבן יסוד ביחסים בין שתי המדינות. בנוסף, אלייב דיבר ביתר שאת על תפקידה של חברת הנפט הממשלתית האזרית בשם סוקאר (SOCAR) בשוק האוקראיני, עם כוונה להרחיב את ההשקעות במזרח אירופה.
המנהיגים התחייבו להרחיב את הקשרים הכלכליים בין המדינות, כאשר הנשיא אלייב הציב יעד משמעותי להגדלת היקף הסחר הדו-צדדי, העומד כיום על למעלה מ-500 מיליון דולר. בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, חלו תמורות משמעותיות במעמדה של סוקאר (SOCAR) באוקראינה.
הפעילות של חברת האנרגיה הממשלתית האזרית עלתה מדרגה: מחברה שעוסקת במסחר הקמעונאי של דלק היא הפכה לאבן יסוד אסטרטגית המגדירה את הקשר המדיני והביטחוני בין המדינות. בתחילת 2026, אוקראינה החלה לייבא גז טבעי מאזרבייג'ן דרך הנתיב הטרנס-בלקני, אך זוהי הפעם הראשונה שנחתם הסכם פורמלי ישיר בין קבוצת נאפטוגז (Naftogaz) האוקראינית לבין סוקאר (SOCAR) האזרית לאספקת גז טבעי.
לאורך שנות הלחימה, העמידה סוקאר (SOCAR) אספקת דלק ללא עלות עבור רכבי החירום והאמבולנסים של שירותי ההצלה האוקראינים. המדיניות ההומניטרית של אזרבייג'ן כלפי אוקראינה אינה מקרית והיא אינה סמלית אלא מדובר בעשייה שיטתית אשר מושרשת עמוק בתוך הניסיון ההיסטורי של שתי המדינות הפוס-סובייטיות הממוקמות בצמוד לתוקפן.
בנוסף, האזרים מציעים לילדים האוקראינים, שנפגעו מהמלחמה, תוכניות שיקום נרחבות. מאז שנת 2022, אזרבייג'ן סיפקה סיוע לעם האוקראיני: בפרט, באקו העבירה סיוע הומניטרי בשווי של למעלה מ-45 מיליון דולר, הכולל גנרטורים בעלי הספקים גבוהים, שנאים וציוד חיוני נוסף המסייע לשמר את פעילותן של מערכות האנרגיה האוקראיניות תחת מתקפות מתמשכות.
הקשר הקווקזי
ניכר, כי מוקד הכוח בקווקז עובר בבירור הרחק מרוסיה לכיוון אזרבייג'ן וטורקיה, כשהאחרונה היא חברה בנאט"ו. למרבה האירוניה, פוטין רצה לעצור את ההתפשטות של נאט״ו אך הוא קיבל את הברית החזקה בין טורקיה לאזרבייג'ן בצמוד לגבולותיה הדרומיים של רוסיה, בקווקז.
במהלך פגישתם האחרונה, הדגיש הנשיא אלייב, בפעם נוספת, את תמיכתה של באקו בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, ובכך הבהיר כי הוא רואה בפלישה הרוסית פעולה לא חוקית. זוהי הרטוריקה השנואה על הקרמלין ואלייב לא חסך במילים כשביקר את רוסיה על תוקפנותה.
ההתבטאויות האלה משקפות את המגמה של אובדן הדומיננטיות הרוסית באזור הקווקז. עבור מדינות כמו גאורגיה, ארמניה ואזרבייג'ן, הקושי של הקרמלין לשמר השפעה בקווקז הולך וגובר ככל שההסתבכות של רוסיה באוקראינה מעמיקה. רוסיה כבר אינה נתפסת ככוח בלתי מנוצח או כערובה ליציבות האזורית.
השינוי הפוליטי בסוריה ובוונצואלה, לצד חוסר עונים של קרמלין בפעולה באיראן, דריכה במקום בבוץ האוקראיני - כל אלה הובילו להיחלשותה הגיאו-פוליטית של רוסיה.
הביקור של זלנסקי באזרבייג'ן אמנם התמקד בסוגיות אנרגיה וייצוא גז, אך היעד של קייב הוא רחב יותר: המשך כירסום וערעור מעמדה של רוסיה בדרום הקווקז, אזור שנתפס מאז ומתמיד כ"חצר האחורית" של הקרמלין. מנגד, למוסקבה אין כרגע בשורה כלכלית להציע לשכנותיה, וגם, לאיומיה כבר אין את אותו המשקל שהיה להם עבר.
נראה כי רוחות של שינוי מנשבות באזור, ומי שמשתחרר מכבליה של רוסיה נראה כיוצא מרווח. עצם העלאת האפשרות, מצדו של זלנסקי, לאפשר לאלייב לארח את שיחות השלום עם רוסיה באזרבייג'ן, שימשה כמסר סמלי חשוב, המדגיש את רצונה של באקו למצב את עצמה כשחקנית מפתח לא רק בדיפלומטיה אזורית אלא, בעיקר, בתור דמות מפתח של דיפלומטיה גלובלית.
התרעות פיקוד העורף