המציאות, כהרגלה, מורכבת בהרבה. רוב הציבור מודע לכך שגם בפקידות המקצועית פועלים לא פעם מתוך תפיסות עולם, הנחות יסוד וסדרי עדיפויות. לעיתים, דווקא בשם אותה מקצועיות מתקבעות תפיסות שאינן משרתות את האינטרס הציבורי ומחלישות את אמון הציבור.
משרות אמון לא רק שאינן פוגעות בתפקוד הארגוני, אלא הן מהוות תנאי יסוד להצלחה בתפקיד. השר שנבחר על ידי הציבור כדי להתוות מדיניות זכאי ואף חייב לעבוד עם מנכ"לים שמחויבים ליישום המדיניות שהבטיח לקדם.
עם זאת, חשוב להדגיש שמשרת אמון אסור שתבוא על חשבון מקצועיות, ויש לצפות בה לרף מקצועי שכולל ניסיון ניהולי מוכח, יכולת קבלת החלטות, הבנה מאקרו־כלכלית ורגולטורית והיכרות עמוקה עם מנגנוני הממשל.
ברוב המקרים בישראל, המנכ"לים הם אכן אנשי ניהול מנוסים עם רקורד מוכח, שנדרשים לתנאי סף מחמירים. עם זאת, המבנה הקיים עדיין שם את מרכז הכובד על עצם ההתאמה האידיאולוגית לתפיסות השר, כשהמציאות מוכיחה שמנכ"ל שמחובר למדיניות השר יכול לפעול במהירות, ביעילות וללא חיכוך.
אחת הסוגיות המרכזיות היא השאלה כיצד ניתן למשוך מנכ"לים ברמה גבוהה מהשוק הפרטי לשירות הציבורי למרות פערי השכר המשמעותיים. התשובה נעוצה בהבנה שמוטיבציה של מנהלים בכירים אינה מבוססת שכר גרידא. את פערי השכר מאזנים תחושות השפעה, שליחות ואתגר.
תפקיד מנכ"ל ממשלתי מעניק לרוב השפעה ישירה על איכות חייהם של מיליוני אזרחים, בהיקף שאינו מתאפשר באף חברה פרטית כמעט. בקרב מדינות OECD ממוקמת ישראל במקום מכובד באמצע בכל הנוגע לשכר בכירים בשירות הציבורי.
אין סתירה בין רגישות ציבורית לניהול הישגי. דווקא במערכת הציבורית, שבה האחריות רחבה יותר משום שאינה נמדדת רק ברווח או בהפסד, ובניגוד לחברה פרטית שבה הכישלון מוגבל לבעלי מניות, כל החלטה משפיעה על כלל האזרחים, לעיתים למשך שנים.
מנכ"ל משרד ממשלתי שנבחר על ידי השר ופועל בסטנדרטים של חברה ציבורית הוא מנוע צמיחה אמיתי. סוגיות עומק אינן נפתרות בקדנציה אחת, ולא באמצעות שינויים פרסונליים בלבד, אלא הן דורשות המשכיות, מקצועיות ויכולת ביצוע לאורך זמן.
דווקא בשנת בחירות קיימת הזדמנות להגדיר מחדש את הרף: לא לוותר על משרות האמון, אלא להעצימן באמצעות סטנדרטים ניהוליים מחייבים, מדידים ושקופים.
התרעות פיקוד העורף