לפי אותם פרסומים, שוגר גם כוח אדם ישראלי לתפעל את אותן מערכות. זוהי תצוגת תכלית ויכולות ברמה אחרת - מורחבת, משמעותית ועוצמתית יותר - של שיגור והפעלת כוחות ישראליים בקרב בני ברית, למען ביטחונם ולמען אינטרסים משותפים.
לצורך המחשה, אם בעבר שירותי הביון הישראליים ויחידות מסווגות של צה"ל היו שולחים צוותים לאמן, לכוון, או אפילו לפעול לצד כוחות אזוריים ידידותיים כגון הכורדים, הפעם הפעילות הצבאית הישראלית המדווחת על אדמת איחוד האמירויות מעידה על הצבת כוחות גדולים אצל שותף לאורך זמן ובהיקף אחר.
מדינת ישראל השכילה להבין לפני שנים רבות שיותר ויותר איומים ויריבים אסטרטגיים מתהווים "מעבר לאופק", לפעמים במרחק רב מאוד מגבולות המדינה. השביעי באוקטובר, והנחיצות בתקופה המיידית שלפניכן לפעול כדי לסכל את תוכנית הגרעין האיראנית, האיצו הפעלה מעודכנת ושונה של יכולות ארוכות הטווח של צה"ל וזרועות הביטחון.
ירושלים כבר לא הייתה יכולה להסתפק במבצעים נועזים, נקודתיים או מוגבלים בזמן, נגד מטרות במה שכונה "המעגל השלישי" - או הרביעי או החמישי, לצורך העניין. גם לא בעבודה חשאית חובקת עולם לאורך זמן, אבל בעצימות מוגבלת - מה שארגוני הביון הישראליים מבצעים בהצלחה רבה מאוד מאז קום המדינה, פחות או יותר.
בעידן הלוחמה החדשה - של טכנולוגיה גבוהה שגם לאויב יש גישה אליה, איומים א-סימטריים, וביצור כבד של אתרים צבאיים של האויב בדרכים שהיו פעם, כמעט בבלעדיות, נחלתן של מעצמות-על כמו ברית המועצות - ישראל, כפי שהיא כבר הוכיחה באיראן ובתימן, תצטרך להמשיך ולהפעיל כוח אש בהיקפים עצומים, הרחק מגבולותיה, לאורך זמן, ובצורה קטלנית ויעילה. יחד עם זאת, כפי שמומחש עם פריסת הציוד והכוחות הנלווים באיחוד האמירויות, מדינת ישראל נמצאת במציאות ביטחונית-גאו-פוליטית שתאפשר, אם לא תדרוש, שיגור כוחות ומערכות נשק כחול-לבן לתקופות ממושכות מחוץ לגבולות המדינה.
יתרה על כך, צה"ל וזרועות הביטחון והביון הישראליים יעמדו בפני הזדמנות להקים ולתחזק מוצבי/בסיסי קבע במדינות שונות באזורנו - ובנסיבות הנכונות, אפילו מעבר לו. אויבנו ויריבנו פועלים כבר שנים לא מעטות לבסס נוכחות ביטחונית ולהקים בסיסים צבאיים ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו. הדוגמאות הטובות ביותר לכך הן טורקיה ומצרים, ששתיהן הקימו נוכחות צבאית בסומליה - מה שיכול להשפיע לא רק על המצב בקרן אפריקה, אלא גם על הים האדום, האוקיינוס ההודי וחצי האי ערב.
הגדלת חיל הים הישראלי בשנים הקרובות תהווה מהלך אינטגרלי בפיתוח העמדה הגאו-אסטרטגית הישראלית החדשה. החיל יתקדם מלהיות זרוע אסטרטגית וקטלנית, לזרוע מכרעת עוד יותר, עם גמישות מבצעית רבה יותר. הגמישות המדוברת תאפשר, בין היתר, שהייה ממושכת ובמספרים גדולים של כלים בקרבת שטח האויב. כנ"ל במתקנים ישראליים שעשויים לקום מעבר לים. חיל הים העתידי ישלים, ובנסיבות מסוימות יסגור פערים, את העוצמה ארוכת הטווח של חיל האוויר.
אנחנו נכנסים לעשור ביטחוני תקדימי, כפי שכבר צוין על ידי בכירים רבים בממשלה ובמערכת הביטחון - ומדינת ישראל בכלל נכנסת לעידן חדש כקוטב מרכזי בעולם רב-קוטבי.