מסתבר שארגונים אלו פועלים במתכונת המקובלת של הווק הגלובלי והפרוגרסיבי, כלומר סיוע לנשים מהצד "הנכון" בלבד, וגילוי סובלנות יוצאת דופן כלפי התנהגות מיזוגנית מהצד הפוליטי של השמאל הרדיקלי.
הארגונים הפמיניסטיים בישראל היו מזועזעים, ובצדק, מהצביעות של הארגונים הפמיניסטיים הבינלאומיים, שלא האמינו לנשות ישראל שנאנסו, נרצחו וגופתן חוללה בשבעה באוקטובר. כי הארגונים הפמיניסטיים הבינלאומיים הם ארגונים פוליטיים, המזוהים עם השמאל הרדיקלי הגלובלי, ואשר מזדהים עם הקורבן האולטימטיבי – הפלסטינים בעזה – ולא עם הנשים היהודיות הנאנסות.
נשאלת השאלה האם מה שעשו הארגונים הפמיניסטיים הבינלאומיים לארגוני הנשים המקומיים, האחרונים אינם עושים כעת לנשים ישראליות שאינן בצד "הנכון" של המפה הפוליטית? גישה כזו אינה מפתיעה, והיא תואמת את החשיבה של הווק הגלובלי, שמוכן לגלות סובלנות כלפי גורמים אלימים שהם בצד "הנכון", אך אפס סובלנות כלפי מי שנמצא במחנה הפוליטי היריב. עבור הווק הגלובלי, אם אתה שחור שאינו מאמין באידיאולוגיית הווק – אתה לא "שחור אותנטי"; ואם אתה גיי שאינו מאמין באידיאולוגיית הקוויר של בטלר – אתה לא "גיי אותנטי", ולכן אינך זכאי להגנה.
בדיוק כפי שנעמה לזימי, הפעילה למען "השוויון המוחלט" של המזרחים, נמנעה בכוונת מכוון מלגנות באופן חד וברור את דבריו הגזעניים של אהוד ברק כלפי המזרחים, כך גם התנועה הפמיניסטית בישראל תעדיף לירוק אש וגופרית כלפי אייל גולן, אך תתפתל או תחריש כאשר מדובר בפעיל האחים לנשק, שכבר התבטא באופן מיזוגני כלפי נשים.
התרעות פיקוד העורף