כשירות בסיסית ואחריות: אין ספק שהבחירות הבאות יהיו קריטיות | יאיר בר קול

הרצון להבטיח איכות, יושרה וכשירות של נבחרי ציבור מחייב את סינונם דרך המפלגות, התקשורת והבוחר עצמו, באמצעות שקיפות המידע

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
הצבעה בבחירות
הצבעה בבחירות | צילום: פלאש 90

על רקע המצב המדיני, הביטחוני והחברתי, אין ספק שהבחירות הבאות יהיו קריטיות. על כן, תפקוד הכנסת וחבריה צריכים להדאיג את אזרחי ישראל. השאלה שנוגעת ללב הדיון הדמוקרטי עוסקת באיזון שבין זכות הבחירה וההיבחרות ובין הרצון להבטיח איכות, יושרה וכשירות של נבחרי ציבור. אומנם ברוב המדינות הדמוקרטיות, וגם אצלנו, קיימים תנאי סף בעניין נבחרי הציבור, אך הם מינימליים ואינם כוללים, לדוגמה, השכלה או ניסיון בעבודה ציבורית או בניהול.

כבר התרגלנו לתופעה שבה רבים מחברי הכנסת נבחרים כתוצאה משריון או בהחלטה של ראש מפלגה, לפי צרכיו, ולחלופין, בפריימריז על כל חסרונותיהם. אבל אנחנו זקוקים לחברי כנסת מקצועיים ואתיים, בלי להתפשר על מועמדים שאינם מייצגים ערכים ראויים של מקצועיות, מצוינות, מנהיגות, יושרה, ניקיון כפיים, שקיפות, חיסכון ויעילות.

קשה להתעלם מהתחושה בציבור שרף האיכות נמצא בירידה. בשנים האחרונות התרגלנו לכנסת שבה דיונים מקצועיים מוחלפים בסיסמאות ועבודת פיקוח וחקיקה מתחלפת בעימותים מתוקשרים. לעיתים נדמה שהיכולת לייצר כותרת חשובה יותר מהיכולת להבין סוגיה לעומק. אפשר לראות זאת בחקיקה, בדיונים בוועדות ובדיוני תקציב שמצטמצמים לעימותים קצרים, ללא ניתוח רציני ומעמיק. יותר ויותר אזרחים חשים כי הכנסת אינה משקפת עוד את רמת המורכבות של האתגרים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים שמולם ניצבת המדינה.

כבכל דמוקרטיה מודרנית, כל אזרח בישראל זכאי להתמודד בבחירות, אלא אם יש סיבה חריגה למנוע זאת ממנו. תנאי הסף הם רק גיל מינימלי, אזרחות המדינה, היעדר הרשעות פליליות חמורות, ולא יותר מכך. בצדק, תנאי הסף הם מזעריים, מתוך חשש מאליטיזם, כי דרישות כהשכלה או ניסיון עלולות להדיר אוכלוסיות שלמות ולפגוע בשוויון הפוליטי. האם יש הצדקה לאמון מופלג כל כך בבוחר, שידע לסנן בעצמו דרך הבחירות מועמדים לא ראויים? כיום, אין לבוחר התייחסות למועמד כפרט, אלא למפלגה ולעומד בראשה.

יכולה להישאל השאלה, אם כמעט כל תפקיד בכיר בשירות הציבורי, במערכת המשפט או במערכת הבריאות דורש הכשרה, מדוע לא יהיה כך גם בהנהגת המדינה? הרי תנאים מחמירים עשויים לצמצם שחיתות ולהגביר את אמון הציבור בנבחרי העם. אבל למען שוויון וייצוג רחב עדיף להימנע מכך.

לכן, הפתרון אינו חסימת מועמדים מראש, אלא סינון דרך המפלגות, התקשורת והבוחר עצמו באמצעות שקיפות המידע וחינוך אזרחי. אין למנוע מאדם להתמודד. יש לחייב אותו להיחשף, בדרישות מחמירות של שקיפות, כשירות בסיסית ואחריות. חשוב מאוד יהיה לחייב כל מועמד לפרסם לציבור קורות חיים מלאים ומאומתים, לרבות הצהרת הון וניגודי עניינים, אזכור עבר פלילי ומשמעתי, רקע מקצועי והישגים. הדגש צריך להיות לא על “מי רשאי להתמודד”, אלא על כמה הציבור יודע על המתמודד, ובמה הוא נבחן.

תגיות:
בחירות
/
דמוקרטיה
/
אי שוויון
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף