חציית גבול: מצפים ממשטרת ישראל לטפל באותם פורעי חוק ולהגן על הציבור | רפי קרסו

רק כדי להיתפס בעדשת המצמה: אלה שחושבים עצמם מתוחכמים, חלקם עושים עצמם מדברים בטלפון או עוברים כאילו במקרה במקום ונעצרים במיקום אסטרטגי או נעמדים בצמוד לשדרן כדי לזכות ברגע של חשיפה

פרופסור רפי קרסו צילום: רמי זרנגר
עקבו אחרינו
מעצר מפגין במחאה נגד הממשלה בירושלים
מעצר מפגין במחאה נגד הממשלה בירושלים | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מי לא מכיר את אותם טיפוסים הנדחפים מאחורי שדרן הטלוויזיה כדי להיתפס בעדשת המצלמה קבל עם ועדה? אלה שחושבים עצמם מתוחכמים, חלקם עושים עצמם מדברים בטלפון או עוברים כאילו במקרה במקום ונעצרים במיקום אסטרטגי או נעמדים בצמוד לשדרן כדי לזכות ברגע של חשיפה.

חלק ממי שמתנהגים כך עשויים להיות מוגדרים כסובלים מהפרעת אישיות היסטריונית, צורך בלתי פוסק להיות במרכז תשומת הלב. אנשים אלה בדרך כלל חשים שהם סובלים מחוסר תשומת לב, מרגישים לא שווים, משתמשים לרוב בסממנים חיצוניים או בלבוש אופייני כדי למשוך את העין וכדי שיזהו אותם, משתמשים לעיתים בהתנהגות פרובוקטיבית להשגת תשומת לב, מתנהגים בצורה מוגזמת ולעיתים לא מקובלת, ולפרקים מגזימים בהתנהגות קרובה עם פיגורות מוכרות כדי לשדר חברות או היכרות עמוקה איתם.

יש הבדל בין הנדחפים לפני המצלמה לבין המטרידים האידיאולוגיים. אלה המטרידים על רקע פוליטי או נגד תופעות חברתיות בהתנהגות תוקפנית, אובססיבית, תוך תחושה פנימית שהם נועדו להיות שומרי הסף או לוחמי הצדק, מעניקים לעצמם לגיטימציה לרדוף, לצעוק, להטריד אדם זה או אחר בשל דעותיו השונות מדעותיהם.

אנשים אלה לרוב חשים שקופים. ההתנהגות האנטי־חברתית והאנטי־מוסרית שלהם עשויה לנבוע ממחשבה שהטרדה והשפלה של האחר גורמות להם להפגין עליונות מוסרית. כך, שקיפותם נעלמת והם הופכים לאייטמים. הצורך להשאיר חותם, בעיקר בעידן הרשתות החברתיות, תוך תיעוד ההטרדה וההתקפות, נותן לאותם אנשים שקופים נוכחות.

כולם יודעים מיהם ומה פועלם, והרדיפה הבלתי פוסקת אחרי תשומת לב הופכת אותם למרכז העניין. יש להבדיל בין הנדחפים מול המצלמות לבין הטיפוסים שמטרידים שחקנים, חברי כנסת או שופטים, עומדים מולם פיזית על מנת למנוע מהם להתקדם בדרכם או מגיעים לפתח ביתם. כאן יש נקודת מפגש בין חופש הביטוי והמחאה לבין עבירה פלילית.

עצירת אדם ומניעה ממנו להמשיך בדרכו באופן חופשי במרחב הציבורי עלולות להיחשב ל"כליאת שווא". "חוק מניעת הטרדה מאיימת" קובע כי התחקות אחרי אדם, מארב לו או פגיעה בחופש התנועה שלו באופן שמאיים עליו או מטריד אותו, מהווים עילה לצו הרחקה ואף נחשבים לעבירה פלילית. מותר להפגין, מותר לצעוק, מותר להניף שלטים, אבל ברגע שיש מגע פיזי או חסימה פיזית של מרחב התנועה של אדם, מדובר בחציית גבול שבין חופש הביטוי לעבירה. אנחנו מצפים ממשטרת ישראל לטפל באותם פורעי חוק ולהגן על הציבור מפניהם.

תגיות:
משטרת ישראל
/
חופש הביטוי
/
חסימות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף