זהו החג היחיד שהתורה רק קובעת את קיומו, אבל לא מציינת את יום ומועד החג כמו שני הרגלים והמועדים האחרים. בתורה אין בכלל אזכור וזכר, אפילו לא מרומז, שבחג השבועות ניתנה תורה לעם ישראל. בניגוד בולט לחגים האחרים, לחג השבועות – שמציין את האירוע הכי מכונן של עם ישראל, מעמד הר סיני וקבלת התורה – אין מצוות מעשיות. לא מצוות עשה ולא לאווים ואיסורים.
יום ומועד חג השבועות נקבע בתלמוד על ידי התנאים לאחר ויכוח ודיון מרתקים (תלמוד בבלי מסכת שבת פו־פח). לחג השבועות הוענקו אומנם מנהגים, הידוע והבולט הוא אכילת מאכלי חלב וקישוט בתי הכנסת בעשבים. אבל מדובר במנהגים שאינם מחייבים ממש, ולכל הלכות החג יש והוקדש סעיף אחד, קצר ושולי בשולחן ערוך – וגם הוא נכלל בהלכות חג הפסח.
ההצטנעות המיוחדת שניתנה לחג השבועות דווקא במקורות, היעדר מופגן של מצוות ושל איסורים, היא שמעניקה לחג השבועות מעמד, חשיבות ועוצמה. זהו חג מיוחד שמטרתו להזכיר את קבלת התורה – שהיא עיקר קיומו של עם ישראל. לימוד תורה הוא ראש וראשון למצוות, "ותלמוד תורה כנגד כולם".
לכן, "שוחרר" חג השבועות מכל מצווה ואיסור. זאת כדי לא להאפיל, לא להפריע, לא להסיט את הדעת אפילו לא ברמז, ממטרתו, מייעודו ושליחותו של החג – לימוד תורה.
התורה ניתנה במדבר. שטח לא מיושב, שטח הפקר שלבני אדם אין שליטה עליו, שאין בעלים עליו, שאינו ברשות הפרט והכלל. התורה היא הפקר במובן הפרקטי החיובי – נגישה, פתוחה, מוכנה לכל אדם.
שניים מענקי תנועת החסידות עוסקים בהסברת המיוחדוּת של תוארי החג – מתן תורה וקבלת תורה. הצדיק מקוצק (1787־1859) כהרגלו בקודש, הוא תקיף, בוטה ותובעני. הוא מבהיר כי התורה אומנם ניתנה כמתנה לכל אחד, היא מיועדת ונגישה לכל אחד – אבל קבלתה תלויה ברצון של היהודי.
לעומתו, טוען שפת אמת כי חג השבועות הוא חג מתן תורה – מלכתחילה מתנה. כלומר התורה נגישה מטבעה לכל יהודי. שפת אמת אומר שהמיוחדות של חג השבועות היא גם מה שהפסוק אומר "כל הנביאים קיבלו נבואתם מהר סיני... כמו כן בכל שנה ושנה מקבל כל אחד מישראל בחג הזה מה שעתיד להבין ולחדש בתורה". חג השבועות הוא חג מוצנע וצנוע, במיוחד במקורות. דווקא מסיבה זו זהו חג שצופן ומבטיח לכל יהודי לימוד וידע בתורה.
התרעות פיקוד העורף