ביום שני בערב עוד לא ידענו מה יחליטו שופטי בג"ץ בעניין העתירה. התצהיר של תא"ל ג' פורסם בחלקו ועלה ממנו שהוא, כנראה, מגבה חלק מגרסתו של גופמן.
"לא פלא שהסבלנות של שופטי בג"ץ נגמרה. אין שום תקדים, עד היועמ"שית הזו, לכך שיועץ סירב לייצג את הממשלה ואז הפסיד ללקוח שלו, כשהוא לא מיוצג על ידו. ספוילר, ליועצת הזו זה קרה, יותר מפעם אחת, פעמיים או שלוש. הגיע הזמן לחשבון נפש. ספוילר, אף אחד לא יעשה אותו".
במילים אחרות, לאחר שנשחטה ברוב עם, הובלה כבולה בשלשלאות ברחובות העיר כשכל זב ומצורע מיידה בה אבנים ובליסטראות, התברר שהשגותיה של היועצת על הליך המינוי של גופמן לא היו נטולות הצדקה או היגיון. להפך.
מכתבו של ברנע ותצהיריו וטענותיו של אלמקייס חייבים להדיר שינה מעיני כל ישראלי הגון. גופמן יכול להיות תא"ל ויכול להיות גם אלוף ואולי אפילו רמטכ"ל. לתפקידים האלה יש רגולציה, יש פיקוח, יש חוק, יש שקיפות יחסית ונראות ציבורית. כפי שכתב ברנע במכתבו, תפקיד של ראש מוסד הוא התפקיד היחיד בישראל, ואולי בעולם, שנושאו פטור לגמרי מפיקוח כלשהו. ראש מוסד מקבל החלטות דרמטיות על בסיס יומי, בלי להיוועץ באיש ובלי להיות כפוף לכלום. החלטות של חיים ומוות שיכולות לסבך מדינה שלמה ולגרום נזק עצום, גם בחיי אדם.
ואחרי שני המונולוגים הללו, עוד עובדות: גופמן היה תא"ל צעיר ושימש בתפקיד מפקד אוגדה מרחבית (אותה אוגדה שהפעילה את מבצע ההשפעה עם אורי אלמקייס). זה התפקיד הזוטר ביותר של תא"ל. אוגדה מרחבית היא אוגדת בט"ש, לא אוגדה מתמרנת, ובדרך כלל אחריה אתה צריך לקבל אוגדה סדירה או אוגדת מילואים מתמרנת ואחריה תפקיד מטה במטכ"ל, ואחר כך, אם הוכחת את עצמך, אתה מקבל אלוף.
התרעות פיקוד העורף