הפוסט של כרמל שאמה הכהן - חשף משהו עמוק על גבריות וכסף | שרון לוקסנבורג

בישראל של 2026 מתקיים סוג של דיסוננס. מצד אחד, החברה מדברת בלי סוף על קידמה, שוויון והעצמה נשית. מצד שני, ברגע שכסף נכנס לתמונה, צפים לא מעט קודים ישנים מאוד

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
הפוסט של כרמל שאמה הכהן, עורר תגובות רבות
הפוסט של כרמל שאמה הכהן, עורר תגובות רבות | צילום: צילום מסך פייסבוק
4
גלריה

הפוסט, שנכתב בטון אישי וכנה לחלוטין, הצליח לעורר לא מעט תגובות ברשת - ולא רק בגלל הניסוח המשונה. מה שתפס את העין היה בעיקר תפיסת העולם שמסתתרת מאחוריו.

הכסף הוא "שלו". כרטיס האשראי הוא "שלו". האישה היא זו שקיבלה רשות להשתמש בו. והמחמאה הגדולה ביותר שאפשר להעניק לה היא שהיא "צנועה וטובת לב" כי לא בזבזה יותר מדי.

שימוש באשראי בחופש הגדול. אילוסטרציה
שימוש באשראי בחופש הגדול. אילוסטרציה | צילום: FREEPIK

הפוסט הזה אולי נשמע לרבים כמו שריד של תפיסות ישנות, אבל דווקא בגלל הטון הטבעי והלא מתנצל שלו הוא כל כך מעניין. הוא חושף עד כמה בישראל, גם בשנת 2026, כסף בתוך זוגיות עדיין נתפס במקרים רבים כסמל לכוח גברי.

בפועל, בהרבה משפחות בישראל, גם כאשר שני בני הזוג עובדים, עדיין קיימת תפיסה סמויה שלפיה הגבר הוא "המפרנס הראשי". לעיתים זו לא אמירה מפורשת, אלא מערכת עדינה של ציפיות חברתיות: הגבר אמור "להחזיק" את הבית, לשלם במסעדה, לקחת משכנתא ולהיות הצד היציב כלכלית. ברגע שכסף מזוהה עם אחריות, הוא מזוהה גם עם כוח.

זו אחת הסיבות שבישראל עדיין אפשר לראות גברים שנפגעים עמוקות אם בת הזוג מרוויחה יותר מהם, או נשים שמרגישות צורך "להקטין" הצלחה כלכלית כדי לא לאיים על בן הזוג. הכסף אולי נכנס לאותו חשבון בנק, אבל המשמעות הסמלית שלו נשארת מגדרית מאוד.

הפוסט של נפתלי בנט המוקדש לאשתו גילת
הפוסט של נפתלי בנט המוקדש לאשתו גילת | צילום: צילום מסך פייסבוק

ההשוואה בין שני הפוסטים חושפת שני סוגים שונים מאוד של שיח גברי ישראלי על זוגיות. בעוד שאצל כרמל שאמה הכהן מוקד המחווה היה סביב כרטיס האשראי והשליטה הכלכלית, אצל בנט השיח היה רגשי יותר ועסק בתמיכה, שותפות ועוגן אישי. שני הפוסטים נכתבו באהבה, אך כל אחד מהם חושף מודל אחר לגמרי של מערכת יחסים.

והפער הזה בולט במיוחד כשמסתכלים על מדינות אחרות. ביפן, למשל, במשך שנים התפתח מודל כמעט הפוך. בהרבה משפחות יפניות מסורתיות, המשכורת של הבעל נכנסת לחשבון המשפחתי - והאישה היא זו שמנהלת את התקציב. במקרים רבים הגבר עצמו מקבל "דמי כיס" חודשיים להוצאות אישיות, בזמן שהאישה אחראית על החסכונות, הקניות והניהול הכלכלי של הבית.

גם במדינות סקנדינביה, כמו שוודיה או נורווגיה, מודל היחסים הכלכלי שונה מאוד מהמודל הישראלי המסורתי. זוגות רבים מנהלים חשבונות נפרדים, מתחלקים בהוצאות בצורה מדויקת, ולעיתים אין בכלל מושג של "מי מחזיק את הכרטיס". העצמאות הכלכלית של כל אחד מבני הזוג נתפסת כחלק מהשוויון עצמו.

ארנק ריק, כסף, חשבונות, כיס, חשבון בנק, מצב כלכלי, פיננסים
ארנק ריק, כסף, חשבונות, כיס, חשבון בנק, מצב כלכלי, פיננסים | צילום: אינגאימג'

בישראל, לעומת זאת, עדיין מתקיים סוג של דיסוננס. מצד אחד, החברה מדברת בלי סוף על קידמה, שוויון והעצמה נשית. מצד שני, ברגע שכסף נכנס לתמונה, צפים לא מעט קודים ישנים מאוד.

התגובות לשני הפוסטים רק הוכיחו את זה. חלק מהאנשים ראו בהם מחוות רומנטיות ותמימות לחלוטין. אחרים הזדעזעו מהטון הפטרוני או מהשפה המסורתית. אבל עצם העובדה שהדיון הזה עדיין מרגיש כל כך טעון מעידה שהנושא רחוק מלהיות פתור.

כי בסופו של דבר, כסף בתוך זוגיות הוא אף פעם לא רק כסף. הוא קשור לכוח, לעצמאות, לשליטה, לביטחון ולמעמד. וגם מילים כמו "משענת", "צנועה" או "לרשותך" הן אף פעם לא רק מילים - אלא ביטוי לתפיסות עמוקות יותר על גברים, נשים ומערכות יחסים.

תגיות:
נפתלי בנט
/
יפן
/
כסף
/
כרמל שאמה הכהן
/
התנהלות כלכלית
/
גברים
/
נשים
/
שוויון זכויות
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף