הרצח המטורף של הצעיר ימנו בנימין זלקה ז"ל אסור שירד מסדר היום הציבורי; לא קודם שטיפלנו נכון באירוע עצמו, ולא קודם שהסקנו את המסקנות האופרטיביות הנחוצות כדי להגן על החברה בישראל. אין זה מקרה בודד של רצח מטורף חריג התלוש מהסביבה שבה אנו חיים. זהו רצח המשקף נאמנה את מפלס האלימות שאליו העפילה החברה בישראל. אנו נידרדר אל התהום אם לא נדע איך לבלום את האלימות הגואה; ואין אנו רחוקים בתחום זה מכמה מדינות בדרום אמריקה שכבד איבדו שליטה.
אני מקווה כי כל הרשימות שיתמודדו על מקומן בכנסת הבאה יאמרו לנו איך הן מתכוונות לטפל בתופעת האלימות הגואה, שכן, אם הן לא יעשו זאת, הן יוכיחו כי הן תלושות מהמציאות בישראל ואין הן ראויות לייצג את הציבור. על פי המתואר בכתב האישום, חבורת צעירים שחגגה בערב יום העצמאות בפתח תקווה ריססה בתרסיס שלג בתוך עסק של מזון מהיר. זלקה ז”ל, העובד במקום, השתדל למנוע מהם לעשות זאת.
לאחר כשעתיים, כשזלקה ז"ל יוצא מהסניף, חבורת הנערים מסתערת עליו כמו דבוקה של כלבי ציד, מכה, חובטת ומפילה אותו על הארץ. אחד מהנערים שהיה עם סכין, דוקר אותו בכוח במפשעה. חבורת נערים זו ממשיכה לחבוט בזלקה ז”ל גם בעודו שוכב מתבוסס בדמו, נוטשת את מקום האירוע ואינה מזעיקה שום עזרה.
הנער אשר דקר אותו בסכין נאשם ברצח באדישות. אני מכיר את חוק העונשין לעומקו ולדעתי התשתית העובדתית עשויה להצביע על פשע של רצח בנסיבות מחמירות. אני קורא על הסבר מסוכן ונעדר ביסוס הנוגד את יסודות החוק הפלילי. על פי ידיעה שפורסמה בנושא ב"מעריב", בפרקליטות סברו שאין אפשרות להוכיח כוונה לרצוח מאחר שלא מדובר בדקירה מכוונת במקום אסטרטגי כמו מיקום הלב או בבטן. ועל כן הואשם רק ברצח באדישות. דקירה תמימה בגופו של אדם.
על פי גרסה מופרכת והזויה זו, אם ילך אדם ברחוב ויגיע אדם שעקב אחריו עם סכין בידו, ובאקט מכוון ורצוני ידקור אותו בסכין בפלג גופו העליון ויגרום למותו, אותו אדם לא יואשם ברצח בכוונה תחילה אלא רק בפשע של רצח באדישות, שכן הוא לא כיוון את הסכין ישר לליבו של הקורבן. זוהי פרשנות מסוכנת וחסרת בסיס של הוראות החוק הפלילי.
רצח באדישות הוא, לדוגמה, מקרה שבו אדם נוהג בכביש מהיר במהירות של 200 קמ”ש. הוא לא רוצה להרוג אדם מסוים, אך הוא מודע לכך כי נהיגה במהירות זו עלולה לגרום למותו של אדם, ובכל אופן הוא נוהג כך והורג אדם. אני מאוד מודאג מכך שלנוכח האלימות הגואה המאיימת על החברה בישראל, דווקא הפרקליטות אינה משכילה להבין את חובתה ואחריותה. אפשר למנות שורה ארוכה מאוד של אירועי אלימות רצחניים, בלתי נתפסים, כמו על רקע ויכוח על מקום חניה. הרשימה מאוד ארוכה. משטרת ישראל והפרקליטות מכירות אותה היטב.
חברה חפצת חיים חייבת לדעת איך להגן על עצמה. דרך הטיפול ברצח הצעיר זלקה תשדר עד כמה אנו רציניים במאבק לעקירת נגע האלימות מהחברה בישראל.
התרעות פיקוד העורף