"מה, הוא עדיין בממשלה?", טילפן אלי במוצאי החג בכיר יהודי, ידוע ומוערך בקהילה, בתמיהה על כך שבן גביר לא הודח וממשיך בכהונתו כשר בממשלת ישראל. שיהיה ברור, גם ההסכם הנרקם בין ארה"ב לאיראן, שלהערכת פרשנים ויודעי דבר בושינגטון הוא רע לאמריקה וכמובן חמור ואיום לישראל, גם הסכם זה הוא תוצאה של אנטי ישראליות.
הנאום, שבו תקף את ההסכם, נחשב ונצרב בתולדות יחסי ארה"ב וישראל, כנאום שהרס באופן בלתי הפיך את התמיכה הדו-מפלגתית בישראל, שהיתה עד אז מסורת של שנים. היום, מול התרקמות והתגבשות של הסכם חדש בין ארה"ב ואיראן, ראש הממשלה נתניהו שותק.
אלהים ישמור, הוא לא מסוגל לומר מילה רעה כלפי נשיא רפובליקני – גם ולמרות שהוא, נתניהו, יודע היטב ומודע לחומרתו של ההסכם הצפוי מבחינת ישראל. "הנשיא טראמפ שוחח עם נתניהו", דיווחו ומדווחים באמצעי התקשורת העוסקים בהסכם הצפוי בין ארה"ב לאיראן. נו, באמת. לא קשה להניח ולנחש את תוכן השיחה. טראמפ דיווח לנתניהו על עיקרי ההסכם שהוא, טראמפ, חותר ושואף להשיג שלפי דיווחים והערכות של יודעי דבר איננו כולל וויתור איראני על כמות האורניום המועשר שבידה.
הנשיא טראמפ קרוב לודאי הרגיע את נתניהו, "אל תדאג, אתה לא אוהב כמובן את ההסכם. אבל אני אדאג לישראל". הבעיה, ליתר דיוק הצרה היא, שבישראל אין מודעות לעובדה שגל הביקורת והגינויים נגד ישראל בעקבות סרטון המשט של בן גביר איננו ביטוי של אנטישמיות. בכלל לא. זהו גילוי של אנטי ישראליות, של תיעוב וגועל נפש מיצורים-שרים כמו בן גביר והשרה גולן ודמויות בקואליציה כגוטליב ואמסלם. ההוכחה שאין מודעות היא, שבסקרים שמתקיימים באחרונה בישראל, הליכוד הוא המפלגה הגדולה עם 24 מנדטים.
במלים אחרות, למאות אלפי ישראליים לא איכפת, לא מזיז, שיצורים כמו בן גביר ומאי גולן הורסים בהתנהלותם ובפיהם את מעמדה של ישראל והפכו אותה למדינה מצורעת. ישראליים אינם מודעים לעובדה, שישראל נחשבת ומוערכת כסיפור הצלחה חסר תקדים בהיסטוריה.
בנאום שנשא בוורשה, תקף את ראשי הקהילה על אדישותם להתגברות הנאצים בגרמניה. בפסוק מפורסם אמר אז, "מתי, מתי לעם החכם והנבון יהיה קצת שכל?". משפט שמתאים כל כך להלכי הרוח השולטים בקרב ישראליים רבים.