מרמה והפרת אמונים? הסיפור של צחי ברוורמן מוכיח - המשפט הפלילי איבד את הדרך

הכוונה להעמיד לדין את צחי ברוורמן היא דוגמה מדאיגה לשינוי במערכת המשפט - מעבר מחקר מעשים קונקרטיים לעיסוק פרשני ופילוסופי במילים שנאמרו או לא נאמרו בהקשר מסוים | פרשנות

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
צחי ברוורמן
צחי ברוורמן | צילום: יונתן זינדל פלאש 90
2
גלריה

ראש סגל אינו ראש השב"כ ואינו מפכ"ל המשטרה; אין לו, ולא יכולה להיות לו, שום יכולת מעשית או חוקית "לכבות" חקירה פלילית סמויה. להפוך ביטוי של ניהול משברים פוליטי לניסיון פוזיטיבי לשיבוש חקירה, זו מתיחה של המשפט הפלילי אל מעבר לגבולות האלסטיות שלו.

הדין ברור, על מנת להרשיע אדם, ובוודאי על בסיס ראיות נסיבתיות, על התביעה להוכיח כי הגרסה המפלילה לשיטתה, היא המסקנה ההגיונית היחידה העולה מן העובדות. מקום שבו קיים הסבר חלופי סביר והגיוני, שאינו פלילי, משמעו זיכוי. הפרשנות לפיה ברוורמן ביקש לבדוק אם אנשיו מעורבים באירוע כדי לנהל את האירוע פוליטית ותקשורתית, היא לא רק סבירה, היא מתבקשת.

צחי ברוורמן, אלי פלדשטיין
צחי ברוורמן, אלי פלדשטיין | צילום: חיים גולדברג פלאש 90, צילום מסך כאן 11

יתרה מכך, תיק זה נשען כולו על עדותו של יועץ התקשורת אלי פלדשטיין. מבלי להקל ראש במצבו, מדובר באדם שהיה נתון תחת ללחצי חקירה קיצוניים וחריגים, כולל ימי מעצר ממושכים תחת הגדרות ביטחוניות קשות. ההיסטוריה המשפטית מלמדת אותנו כי בחדרי החקירות, כאשר החרב מונחת על צווארו של נחקר, קל מאוד לספק לחוקרים את הכותרת שהם מחפשים על הדמות הבכירה ביותר בחדר. הפרשנות הסובייקטיבית שמעניק עד הנתון בלחץ כזה לאמירה שנאמרה חודשים קודם לכן, היא בסיס רעוע מדי בשביל לבסס עליו אישום פלילי חמור.

עבירת הפרת האמונים לא נועדה לשמש כסל מחזור לכל התנהלות ציבורית שאינה נושאת חן בעיני גורמי האכיפה. כפי שקבע בית המשפט העליון בפרשת שבס, נדרש "פן מחמיר נוסף", שחיתות עמוקה, פגיעה קשה וקונקרטית באינטרס הציבורי, ולא רטוריקה פוליטית לא מוצלחת. אם השימוע בתיק זה יתנהל מתוך כבוד לעקרון החוקיות ודיני הראיות, ולא מתוך רצון לספק את הרעב הציבורי לכותרות, התוצאה המשפטית הראויה צריכה להיות אחת - סגירת התיק.

תגיות:
הפרקליטות
/
צחי ברוורמן
/
פרשת הפגישה הלילית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף