המאבק נגד התגרענות איראן מאפיין את ראש ממשלת ישראל נתניהו. הוא זה שבשנים האחרונות חשף ללא לאות ובהצלחה את האיום על השלום והביטחון באזור ובעולם המצוי בתוכניתה של איראן לקדם את יכולותיה הגרעיניות. זכורים לכל נאומיו של נתניהו במושבי הפתיחה של העצרות השנתיות של האו”ם שהתמקדו באזהרות מכוונותיה של איראן לפתח נשק גרעיני.
ומי האחראי לכך? הנשיא טראמפ. המתקפה האמריקאית נגד איראן החלישה אותה מאוד, אבל היא לא השיגה חילופי משטר ולא כפתה על האיראנים אמצעים שימנעו מהם להמשיך בסיוע לארגוני טרור. מבחינה מעשית, ההסכם הנרקם משקם את מעמדה של איראן באזור. הוא אולי אינו מביא אותה לרמה שבה הייתה לפני המתקפה האמריקאית, אבל בהחלט לרמה שהיא תיהנה ממנה. זהו מצב ששם ללעג וקלס את שנות מאבקו של ראש הממשלה נתניהו נגד איראן. הוא שותק.
ראש הממשלה חייב להתנתק מאהדתו, מכניעתו ומהתרפסותו בפני הנשיא טראמפ. עליו לטוס לוושינגטון, לכנס שם מסיבת עיתונאים ולהסביר את התנגדותו להסכם המתרקם בין ארצות הברית לאיראן. בזמן כתיבתן של שורות אלה לא לגמרי ברור מהו תוכן ההסכם. מה שכן ברור הוא שנראה כי זהו הסכם רע לארצות הברית, וחמור ומאיים מבחינת ישראל.