לצערנו, בימים אלה ביטחון וצדק חדלו להיות זכויות אדם במדינה דמוקרטית והפכו למוצר לעשירים, שיכולים לשלם או לשכור לעצמם שומרים קשוחים. הפרוטקשן מנצח לא בגלל הנשק, אלא בגלל ההסכמה בשתיקה. תחת לחץ קיומי מוכן האדם לשלם בחירותו כדי לקנות אשליה של ביטחון, דבר שמוכיח את חוסר האמון של האזרח הנורמטיבי במערכת שאמורה לשמור ולהגן עליו.
על המדינה לספק מסלולים בטוחים לקורבנות חושפי הסחטנות, כדי שהם לא יסכנו את חייהם או את רכושם. בנוסף, אם המדינה תחייב העברת כספים, במיוחד בענפים הנסחטים, לתשלומים דיגיטליים מבוקרים - הדבר יקשה על העברת כספים שחורים.
השינוי יכול להתרחש אך ורק כאשר המדינה תבין שפרוטקשן אינו בעיה של בעל העסק, אלא מחלה ממארת המכרסמת בחוזה הבסיסי שבין האזרח למדינה, וטיבה של מחלה ממארת שהיא מתפשטת וגרורותיה מגיעות לכל מקום.
התרעות פיקוד העורף