1
ההסכם עם איראן, שאליו יגיע כנראה נשיא ארה"ב, מבטא כישלון. העובדה שהנשיא האמריקאי, לאחר מלחמה כה ארוכה ועוצמתית, מנהל מו"מ עם משטר האייתוללות ודי מתחנן בפניו להסכם – היא בשורה רעה לישראל ולמעמדה של ארה"ב במזה"ת. אין כאן מקום לחלש, אין כאן סבלנות למי שממצמץ.
2
נתניהו מתייצב (אם יתייצב לבסוף) למערכת הבחירות הקרובה, כשהוא בשפל חסר תקדים. מ"מר ביטחון" לא נותר דבר לאחר טבח 7 באוקטובר וכמעט 1,000 ימי הלחימה. מ"מר שלום" לא נותר דבר וחצי דבר. "מר כלכלה" – תואר שרכש בהיותו שר האוצר, מתנפץ מול גלי יוקר המחיה וקריסת המערכות בשירות הציבורי.
כלכלתה של ישראל נשענת כיום על התעשיות הביטחוניות, ש"איום השלום" הוסר מעליהן נוכח המלחמה במזה"ת ומלחמות ברחבי העולם, ומתעשיית ההייטק. גם מ"מר הסברה" לא נותר דבר – ישראל במעמד נוראי ברחבי העולם, לרבות בארה"ב, באופן שיהיה קשה מאוד לתקן.
נתניהו, אל תטעו, מומחה גדול בתחום ההסברה, אבל הוא מרוכז בהסברתו־שלו ולא בהסברת המדינה. מכל אלה נותר קמפיינר של פעלולים, בוטים, מניפולציות. לא עוד "ליגה אחרת". הקמפיין הקרוב שלו יהיה כנראה אמוציונלי, "אני ביביסט", ותכליתו תהיה: "אסור שבליל הבחירות - התקשורת, השופטים, הפרקליטות והשמאלנים יהיו שמחים". זה מה שנותר לו.
3
עם הזמן, בגל השני, הקיף עצמו בחובשי כיפות דוברי אנגלית, זיגזג בהצהרות על הסקאלה בין מרצ לימין הקיצוני, החזיר את חברון, המשיך את הסכמי אוסלו, הכריז על "שתי מדינות לשני עמים", חזר בו – וכך בכל תחום.
4
5
ביליתי השבוע 48 שעות בכנס ההנהגות של התנועה הקיבוצית בים המלח. ודווקא במקום הכי נמוך בעולם, נשמתי אוויר פסגות. מאות מנהלי קהילות, יושבי ראש של קיבוצים, מנהלים עסקיים, ראשי תעשייה ואיגודים חקלאיים התכנסו לדון איך יוצאים מהשכול הכבד שפקד את התנועה לצמיחה ושגשוג, להתרחבות, השפעה והובלה.
גם אני דיברתי בכנס. אמרתי עד כמה אני גאה להיות חבר קיבוץ, עד כמה אני גאה שילדיי ונכדיי בקיבוץ, עד כמה אני בטוח שלתנועה הקיבוצית עבר מפואר ועתיד מזהיר, ועד כמה היא חשובה לחברה הישראלית ולחוסנה. קראתי לה לעודד שירות בקבע, לשגר אנשים לשירות הציבורי והדיפלומטי, לפתוח מגמות תקשורת ולהתגייס למשטרה. כן, להשפיע מבפנים, בכל תחום. יש לתנועה הזו עוד מה לתרום למדינה, והיא תיתן.
התרעות פיקוד העורף