אם תיכנסו למסעדת מזון מהיר בקנזס סיטי ואפילו בניו יורק ותסתכלו על האנשים שמאחורי הדלפקים, תזהו שהם מבוגרים מהמלצרים הממוצעים בבתי הקפה שבהם אתם רגילים לשתות לעיתים. בישראל, מלצר ותיק מחזיק בניסיון עצום של חודשיים, הוא כבר אחראי משמרת ועוד מעט יהפוך למנהל מקום בפועל, בדרך לשותפות. זו אינה שאיפתו של העובד בקנזס סיטי ובניו יורק.
באיראן אין יותר מדי רשתות מזון מהיר מערביות שאנו מכירים, אבל יש המון סבלנות שאותה אנחנו לומדים להכיר כבר שנים. יש גם לא מעט מחשבה, אבל אל תטעו בכוונות הצד השני: הנשיא האמריקאי, שהוא ותיק ומנוסה במו"מ אולי יותר מכל אחד אחר, שיש לו כוח לאיים וגם לבצע, מבהיר שהוא לא הולך לשום מקום. תשאלו את הפקחים בנתב"ג.
הפזיזות הישראלית ממהרת להספיד את המצב ואת יכולות ניהול המו"מ האמריקאיות, אך מספיק להיכנס למסעדת מזון מהיר בקנזס ולהבין שאנחנו לא רק חושבים אחרת אלא גם מתנהלים אחרת. האמריקאים אומנם מעוניינים לעזוב את המזרח התיכון. זה נכון, ויש לשהייה באזור מגבלות מול הקונגרס. אבל יותר מכך: הם לא מעוניינים לחזור לכאן אחרי שנחלו כישלון באזור.
שינוי פני המזרח התיכון הוא היעד האמיתי, ועליו חושבים כבר חודשים ארוכים טובי המוחות המנוסים ביותר בארה"ב - ותאמינו לי שיש רבים כאלה. הפלת המשטר בטהרן היא חשובה, וייתכן שתקרה בשלב מאוחר יותר, או כחלק מתוכנית גדולה הרבה יותר. בכל מקרה, הכוח להוציא לפועל מהלכים כאלה באמצעים צבאיים ואחרים נתון היום בידי נשיא ארה"ב - שיחגוג 80 שנה בקרוב, עומד בפני בחירות האמצע ופעיל באופן חסר תקדים כמו נער בשיא אונו.
מה שרואים מכאן
האיראנים מפסידים כסף, זה נכון, וזה כואב להם, אבל גם כאן אנחנו רואים דברים אחרת. משטר כזה סופג לא כי יש לו רזרבה, אלא כי מה שמוביל אותו הוא אידיאולוגיה - גם אם אין בזה כל היגיון מערבי. ככה זה עובד. האמריקאים מבינים את זה, וגם המשטר בטהרן מרגיש את זה. לנו, הישראלים חסרי הסבלנות, קשה לקבל מערכה גדולה וממושכת כזו.
הזירה הלבנונית קשורה היטב למו"מ מול איראן, הפקודות הניתנות בביירות עוברות בטהרן. אבל גם אם ייקח זמן, הזירות הללו ייפרדו בסוף, כי זה אינטרס ישראלי־אמריקאי מובהק ובסיס לסדר חדש במזרח התיכון. בינתיים, יש להאיץ מאוד את המיגון הצבאי, מה שלא קרה עד עכשיו: לכנס את כל מי שמעוניין לסייע בפתרון סוגיית כלי הטיס הבלתי מאוישים במתקן ביטחוני למשך חודש שלם ולהציע פרס כספי משמעותי עבור התוצרים. זה יגיע אם נדע לצאת מקיבעון התעשייה הביטחונית בלבד, בדיוק כמו שטובי הפטנטים נוצרו בעולם.
אז שהאיראנים ימשיכו לטעות, כי גם משטר פנאטי וסבלני טועה בסוף, ושהאמריקאים ימשיכו בתבונה לנהל ולשנות אזורים בעולם - ואנחנו ננסה לגייס יותר אורך רוח. וגם אם לא ממש נצליח, לפחות נבין את מה שהבינה תעשיית המזון המהיר באמריקה: צריך גם למכור סלט וגם לדבר על בריאות, גם אם זה במהירות נמוכה יותר. הוותק של העובדים יכול לרדת, ואפשר להציע לסטודנטים משרות ניהול, כי העולם משתנה לנגד עינינו והביקורת לעד תישאר אצלנו. אלה הקלפים שקיבלנו באולם הפוקר של העולם. הרימו ראש ותנו יד טובה.
התרעות פיקוד העורף