בשבוע האחרון (27 במאי 2026), חלה התפתחות משמעותית בפרשה. המכון פרסם דו"ח המשך שמראה כיצד הזרמת המיליארדים של קטאר לאוניברסיטאות עילית (כמו ג'ורג'טאון וקורנל) שימשה באופן ישיר לעיצוב מחקרים, גיוס מרצים מוטים, ונירמול תפיסות קיצוניות של "האחים המוסלמים" בתוך האקדמיה האמריקאית, לצד השפעה על בתי הספר התיכוניים.
המכון הגיש ממצאים מפורטים למחלקת החינוך האמריקאית ולקונגרס וקרא לפתיחת חקירה פדרלית רשמית דחופה נגד קרן קטאר הבינלאומית (QFI). בעקבות הממצאים חברי קונגרס משתי המפלגות (דמוקרטים ורפובליקנים) הביעו זעזוע עמוק.
ההזדמנות של ישראל
ראשית, יש לנצל את המומנטום כדי לנסות ולקדם חקיקה קשוחה בקונגרס שתחיל חובת דיווח על כסף זר שנכנס למערכת החינוך הציבורית והפרטית בארה"ב. נימוק: הורים ומחוקקים אמריקאים חייבים לדעת מי מנסח את ספרי הלימוד של ילדיהם ומעצב את תוכניות הלימוד שלהם.
שנית, ארה"ב העניקה לקטאר מעמד יוקרתי של "בת ברית מרכזית שאינה בנאט"ו". הגיע הזמן להתנות את המשך הסטטוס הזה, לצד עסקאות נשק עתידיות, בהפסקה מוחלטת של מימון תכני שטנה והסתה אנטי-ישראלית בתוך ארה"ב.
שלישית, קטאר מנסה למצב את עצמה בשנים האחרונות כמתווכת לגיטימית ואפקטיבית בין המערב לבין ציר ההתנגדות האיראני. נכון יהיה שהממשל האמריקני יציב לה קו אדום.
דוחא אינה יכולה ליהנות ממעמד של מתווכת מדינית אחראית ושותפה לגיטימית בנושא האיראני, בזמן שהיא מנהלת מלחמת תודעה בתוך הבית האמריקני. חיוני לשקול אפשרות (בתמיכה דו מפלגתית) לפיה כל הבנה אזורית או עסקת חבילה עתידית עם איראן שבה קטאר מעורבת, תכלול דרישה אמריקאית חד-משמעית: עצירת המימון הפדגוגי האנטי-ישראלי לאלתר. לא מדובר רק באינטרס ישראלי, אלא בהגנה על ערכי ארה"ב מפני חדירה של אידיאולוגיות רדיקליות.
בשורה התחתונה, הגיע הזמן לעצור את המדיניות הקטארית של אחיזת המקל משני קצותיו. לישראל יש הזדמנות להשמיע את קולה ולהשפיע באמצעות צוות משימה ייעודי שיוקם לעניין, עניין שיסייע לקדם גם סדר אזורי חדש ולשבור מאפייני התנהלות ישנים ורעים מאוד לישראל.
התרעות פיקוד העורף