"במשך 15 שנה אני אומר את אותו הדבר: במקום שה, לחיל האוויר יש צה"ל". האמירה הנוקבת הזו שלי אינה רק ביקורת על חלוקת תקציבים; היא תיאור של תהליך עומק מסוכן שהוביל לניוון ביטחוני של מדינת ישראל.
במשך עשורים, חיל האוויר השתלט הלכה למעשה על תפיסת הביטחון הלאומית, תוך שהוא דוחק לפינה את צבא היבשה ומסרס את היכולת לנהל מלחמה רב-זרועית אמיתית. הלובי העוצמתי של חיל האוויר, המקדש את המטוס המאויש כחזות הכל, הפך לשבוי של קונספציה מיושנת, תוך הקרבת הצרכים האסטרטגיים של המדינה על מזבח היוקרה של חיל האוויר.
מבחינת חיל האוויר, הוא "הקודש הקודשים". כדי לשמר את ההגמוניה הזו, הופנו מירב המשאבים, תקציבי עתק וסיוע אמריקאי, לרכש מטוסים בעשרות מיליארדי דולרים. במקביל, כל יוזמה או יכולת שאיימה על הדומיננטיות של המטוס המאויש סוכלה בשיטתיות.
חיל האוויר בלם הקמת חיל טילים, כתוצאה מסכומיי עתק שמושקעים במטוסי קרב, אחזקתם ואמון הטייסים, לא התאפשר רכישה של מיליון כטב"מים ורחפנים, ונמנע פיתוח והצטיידות בנשק עתידי כמו לייזר עוצמתי או מערכות נ"מ רב-קני שיכלו להתמודד עם איומי העידן החדש, והוקטן צבא היבשה בשני שליש מגודלו.
הפיקוד הבכיר בצה"ל, בראשו הרמטכ"לים לדורותיהם, הפגין חוסר חוט שדרה אל מול עוצמתו של הלובי של חיל האוויר. במקום להכתיב דוקטרינה של צבא רב-זרועי מאוזן, הם התכופפו כעלה נידף בפני דרישות החיל, והפכו את צה"ל לצבא הנשען על "רגל אחת" – האוויר.
כתוצאה מכך, צה"ל מאבד את בכורתו האזורית ומתכונן למלחמות העבר, בעוד אויבינו משנים את פני המערכה. חיל האוויר ביצע במלחמה זו עבודה מצוינת, אולם כוח אווירי לבדו אינו מספיק כדי להכריע מערכות או להגן על גבולות המדינה באופן מלא. אין ספק כי נזדקק למטוסי קרב מאוישים גם בשנים הבאות, אך אסור לנו להזניח את פיתוחם ורכישתם של אמצעי לחימה חדשים, שהם הכרחיים לשדה הקרב העתידי. עלינו להשכיל ולבצע את האיזון הנכון בהקצאת המשאבים הקיימים.
האבסורד והמחיר הכבד של המגמה הזאת מובילות לתוצאות קטסטרופליות: הראשונה - ניוון צבא היבשה, שקוצץ בשני שליש מכוחו בעשורים האחרונים. הוא הפך לשחוק וקטן, חסר יכולת להגן בו-זמנית על כל הגבולות, ובוואדי שאינו מסוגל להכריע באף גזרה, גם עם סיוע אווירי
השנייה היא אובדן הרב-זרועיות: היכולת ללחימה מסונכרנת (ים-אוויר-יבשה) באופן מלא במלחמה רב גזרתית, לא תתאפשר. במקום שלוש רגליים מוצקות, אנחנו ניצבים על קרקע רעועה שכל כולה הישענות על חיל האוויר, אומנם חיל האוויר האויר עשה עבודה נפלאה במלחמה, אך הוא לבדו לא יכול להכריע מלחמה, זו הסיבה שלא השגנו שום מטרה במלחמה, לא הכרענו את החמאס, לא הכרענו את החיזבאללה וגם לא את איראן, ומצבינו הביטחוני בשפל הגדול ביותר מאז היווסדה של מדינת ישראל.
רכישת טייסות קרב נוספות בעשרות מיליארדים שקל שאושר לאחרונה היא בזבוז משווע. בעוד עשור, כאשר המטוסים הללו יגיעו, הם יהיו במידה רבה פחות אפקטיביים בשדה קרב עתיר להקות כטב"מים, ולא יוכלו לתת מענה להתקפות של מאות עד אלפי כטב״מים במקביל.
הדרג המדיני והצבאי זורים חול בעיני הציבור זה שנים רבות, בטענה שכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי מיועדים לרכישת מטוסים ואמצעים נלווים בלבד. זוהי הטעיה: לא הייתה כל מניעה עקרונית לשכנע את הממשל האמריקאי להסב חלק מהתקציב לרכישת אמצעי לחימה אחרים. אולם, בשל דבקות בקונספציה כי חיל אוויר חזק הוא המפתח לניצחון במלחמות, הציבור הולך שולל בכל הנוגע למדיניות ההצטיידות והשימוש בכספי הסיוע.
בכסף הזה ניתן היה לייצר ולרכוש מיליון כטב"מים וכלים אוטונומיים שיהיו עמוד השדרה של המלחמות הבאות, לפתח ולרכוש לייזר עוצמתי של מגה וואט כנגד טיילים בליסטיים מתמרנים בעלות נמוכה במאות מונים מטילי החץ ( האמריקאים מפתחים לייזר עוצמתי שיהיה מוכן לפעולה בשנת 2028), להגדיל את צבא היבשה, ועוד אמצעי לחימה רבים נוספים.
במקום זאת, איבדנו את ההזדמנות, וכעת, עם החלטתו של טראמפ שלא לחדש את הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל, כאשר התקציב השקלי הולך בעיקר לאחזקה השוטפת של צי המטוסים ולאימון הטייסים, נשאר מעט מאוד לחיילות האחרים.
ישראל ניצבת מול איום קיומי: מתקפת להקות של אלפי כטב"מים במקביל, ושל אלפי טילים בליסטיים, ופלישה של כוחות אויב מהקרקע לתוך ישראל, וצה״ל ישאר חסר מענה.
חוסר חזון ומחיר הזחיחות
מדובר בשילוב קטלני של אגו, זחיחות וצרות אופק. הדרג הבכיר מסרב להכיר בכך שהמלחמות משנות את צורתן. בעוד חיל האוויר נאחז בשגעון המטוסים המאוישים, האיום האסטרטגי מהיבשה ומהאוויר הזול והקטלני הופך לממשי. זוהי לא רק טעות תקציבית; זהו כישלון מנהיגותי מהמעלה הראשונה.
אם צה"ל לא יעבור טלטלה מבנית וישתחרר מהאחיזה המשתקת של חיל האוויר, הוא ימשיך להוביל את מדינת ישראל אל מול אתגרי המחר עם ארגז כלים של המאה הקודמת.
עלינו להפסיק לסגוד למטוסים ולהתחיל לבנות צבא שמתאים למציאות החדשה, צבא של מליון כטב"מים- התקפיים, הגנתיים ולצרכי מודיעין, טילים והגנה רב-שכבתית, צבא שיודע לנצח מלחמה עם יבשה חזקה, מטוסי קרב וכטב״מים, במקום לנסות לשמר יוקרה של חיל אחד. הזמן אוזל, והזחיחות הזו עלולה לעלות לנו במחיר שלא נוכל לשלם.
נדרש שינוי יסודי בתפיסת הביטחון האסטרטגית של ישראל, במבנה צה"ל ובאיזון בין הזרועות, וזאת כדי להיערך בצורה מיטבית לאתגרי הביטחון בטווח הקרוב והרחוק.
התרעות פיקוד העורף