השנאה היוקדת לישראל באו"ם, גלי האנטישמיות ברחבי אירופה, העלילות ב"ניו יורק טיימס" ודומיו בתקשורת העולמית; כל אלו לא נובעים יש מאין. תעמולת הזוועה של הערבים והשקרים שמפיצים ארגוני הטרור הרצחניים עושים את שלהם. העובדה שהאסלאם הקיצוני נותן יותר ויותר את הטון במדינות המערב, ושלוחותיו חולשות על חוצות פריז, לונדון, רומא, אמסטרדם ועוד, היא חלק מההסבר להתלהמות שחשים במדינות ה"נאורות" כלפי המדינה היהודית.
"הכה ביהודים והצל את שלטונך". בגישה זו דוגלים עמנואל מקרון הצרפתי, קיר סטארמר האנגלי (שכיסאו מתנדנד תחתיו), פדרו סנצ'ס הספרדי (מוביל החרם האירופי על ישראל), וכן הלאה. האם זהו מלוא ההסבר לכזבים המוטחים בישראל, להתלהמות נגדה ולחרמות שמוטלים עליה? האם השנאה היוקדת הזאת נובעת אך ורק משינויים דמוגרפיים מרחיקי לכת המתחוללים בבירות אירופה ובקמפוסים באמריקה? התשובה שלילית.
מקורות שמלבים את הביקורת החריפה, שמציתים את אש השנאה, שיוזמים את החרמות, את ההחלטות האנטי־ישראליות של האיחוד האירופי, את ההשוואות הנלוזות באו"ם בין חמאס הרצחני לישראל המתגוננת והמהווה קו הגנה ראשון למערב כולו באים לעיתים דווקא מתוך ישראל פנימה.
למקרא דבריו התשובה ברורה. בהיותו כה פופולרי בחו"ל, וחביבו של הנשיא לשעבר אובמה, סיפק ההיסטוריון שלנו את הסחורה המבוקשת בביטאון של "התפוח הגדול" והרקוב: "הפלסטינים סובלים והרבה ישראלים מתקשים להכיר בכך... אתה מראה להם תמונות של ילד רעב בעזה, והם יגידו: זה פייק ניוז. או שהם מיד יסיטו את הדיון למשהו אחר, כמו: זה בגלל חמאס". למי מקוראיו זה לא ברור, לפי קו מחשבה זה, שחמאס לא אשם בכלום?
כאילו 7 באוקטובר, על כל חומרתו, הוא האירוע הלא מוצדק היחיד. לא רצח ישראלים ביו"ש, לא התבססות חמאס גם שם, ולא המתח הגובר בהשראתו לאורך יישובי קו התפר שלנו, על רקע האפשרות שארגוני הטרור ינסו לחולל 7 באוקטובר בכפר סבא ובבת חפר.
"ב־7 באוקטובר חמאס הצליח להשיג ניצחון צבאי מדהים על צה"ל, ולהשפיל את ישראל ואת צה"ל", שיבח הררי וסייג כי חמאס היה יכול להשיג ניצחון פוליטי וגיאו־פוליטי גדול בהרבה אילו, כדבריו "עשה רק דבר אחד אחרת: לחוס על האזרחים". אכן, עצה בחינם לארגוני הטרור במבצעיהם הרצחניים לעתיד לבוא.
התרעות פיקוד העורף