זה לא באמת חשוב, אבל למי שתהה, זה נעשה "לאות שמחה" על ניצחון הקבוצה, ומעניין מה היה קורה אם הייתה מפסידה (חלק כבר ראינו בשנה שעברה ולפניה).
אבל, "פריז בלהבות" כמעט שאינה מסוקרת אצלנו בחדשות. זה נתפס בטעות כאירוע "צרפתי פנימי", בעוד שמה שקורה שם הוא מעין מודל ראשון בשטח להתנגשות הציוויליזציות, וממחיש את אחד האיומים הגדולים של כמעט כל ממשלה במערב אירופה, וכמובן של הציבור באותן מדינות. ודווקא כאן ובעיתוי הזה, יש לישראל הרבה מה לעשות במלחמה שמתחת לפני השטח (לא הכל זה רובים, מטוסים ואש).
יש כאן הזדמנות ומכנה משותף גדול לגיוס תמיכה מחודשת בישראל מצד הציבור בצרפת ובמדינות השכנות, כולל השוואות למה שעברה ישראל במשך השנים, ועם הבהרות שמכאן ועד לשימוש של המהגרים בנשק חם הדרך קצרה מאוד. במקביל, יש כאן כר נרחב לפתוח במסע תודעתי ליצירת דה לגיטימציה לאחים המוסלמים ולתומכיהן (אותם אלה שטורקיה וקטאר מארחות ומממנות), נגד תיאולוגיית הג'האד ונגד הנהגות מערביות שרק רוצות שקט אלקטורלי בעוד האיום הולך וגדל.
חיוני שנתחיל להסתכל על המלחמה בראיה מערכתית עולמית כהתנגשות ציווליזציות תיאולוגית נגד כופרים (תרבות המערב), שבה ישראל היא חוד החנית. וכך יש להציגה לעולם. בהקדם.
כבר כעת יש שורה ארוכה של סרטונים ברשתות החברתיות ושל מודעות רחוב שאפשר לחשוב עליהם ככלים במלחמה הזו, ושורה של פגישות מדיניות עם מנהיגים באירופה לשיח בסוגיה.
מה שבטוח - בעולם של היום ובעוד מלחמה מתנהלת במזרח התיכון, זהו לא אירוע צרפתי פנימי, ונכון לישראל לראות בו חלק חשוב במלחמה, כולל אולי למנות צוות ייעודי שיעסוק בהזדמנות הזו ויבהיר לעולם בצורה מתוחכמת את גודל האיום לצד גודל השעה בעזרת התמונות והסרטונים שיוצאים מפריז.
התרעות פיקוד העורף