סבב הבחירות הסוער שהתקיים אתמול (רביעי) סביב בחירת מבקר המדינה הוא, משום "מהומה על לא מאומה". כמעט אף אחד לא באמת קורא את הדו"חות עבי הכרס שמבקר המדינה מפרסם מעת לעת. התקשורת מספקת סיקור מפוהק למשך שעה-שעתיים, ואז כולם חוזרים לסדר היום הרגיל.
אבל, כידוע, להגמוניה הישנה לא באמת אכפת לא מבג"ץ, לא ממשרד מבקר המדינה ולא ממוסדות אחרים. אכפת לה מהם כל עוד הם משרתים את מטרותיה בשימור מוקדי הכוח של אותה קבוצה הרואה את עצמה כיורשת החוקית של מפא"י ההיסטורית. לכן, מהרגע שממשלות הימין הבינו שמוסד מבקר המדינה הפך למוקד כוח עבור הקבוצה הסוציולוגית המתחרה, הן החלו למנות לתפקיד את אנשי שלומן.
כעת אנו צפויים לעתירות לבג"ץ נגד הליך בחירתו של עו"ד ראבילו. שתי טענות עקרוניות צפויות לעמוד במרכזן. הראשונה היא שאין זה תקין למנות לתפקיד מבקר המדינה את עורך דינו הפרטי של מי שאמור להיות המבוקר המרכזי - ראש הממשלה. השנייה היא שהליך הבחירה זוהם בשל הצילומים מתוך הקלפי, שפגעו לכאורה בחשאיות ההצבעה.
מעניין לציין כי שמו של עו"ד ראבילו הוזכר לאחרונה כמועמד ששופטי בית המשפט העליון עשויים להסכים למינויו כשופט המזוהה עם הימין לבית המשפט העליון, וזאת בניגוד להתנגדותם העיקשת למינויים של ד"ר אביעד בקשי וד"ר רפי ביטון.