בעוד הציבור בוחר ממשלה, הולכת ומתחזקת בשנים האחרונות מציאות שבה החלטות מרכזיות של הדרג הנבחר אינן נבחנות עוד רק דרך פריזמה משפטית - אלא נעצרות בפועל על ידי גורם שאינו נבחר, ואינו כפוף לאמון הציבור.
הטענה של מבקרי המצב הקיים ברורה: היועץ המשפטי לממשלה חדל להיות יועץ. הוא הפך לשחקן בעל זכות וטו. לא עוד גוף המתריע על סיכונים משפטיים, אלא כזה שמונע מהלכים שלטוניים הלכה למעשה.
במציאות הזו, כך נטען, נוצר עיוות יסודי: הממשלה נבחרת כדי למשול, אך שוב ושוב מוצאת את עצמה נתונה למערכת אישורים מקבילה שאינה חלק ממנגנון הבחירה הדמוקרטי. כל החלטה כמעט הופכת למבחן משפטי מוקדם - ולעיתים גם לפסילה מוקדמת.
מן העבר השני נטען כי מדובר בהגנה הכרחית על שלטון החוק, במיוחד בעידן של קיטוב פוליטי עמוק. אולם מבקרי הגישה הזו משיבים כי אין דמוקרטיה שבה "שלטון החוק" מחליף את שלטון הבוחר. כאשר כל החלטה של ממשלה נבחנת מחדש תחת סטנדרטים משפטיים מרחיבים - כך נטען - התוצאה היא אחת: ריקון הדרג הנבחר מסמכותו המעשית.
ההתפתחות הזו, לשיטתם, אינה מקרית. היא תוצר של תהליך ארוך שבו מוסד היועץ המשפטי עבר מהפך שקט אך עמוק: מגוף מייעץ שפועל מאחורי הקלעים - לגורם מרכזי בזירה הציבורית, ולעיתים גם הפוליטית.
כדי להבין את עומק השינוי, יש להביט גם על ההיסטוריה המוסדית של התפקיד. במשך שנים רבות נתפס היועץ המשפטי לממשלה כדמות מקצועית הפועלת בעיקר מאחורי הקלעים, כאשר מרבית המחלוקות נפתרו במסגרת פנימית בין הדרג המשפטי לממשלה. שמו של היועץ המשפטי לממשלה, כמעט שלא עמד במרכז השיח הציבורי.
על רקע זה גוברת הקריאה לבחון מחדש את המבנה כולו. לא עוד תיקונים נקודתיים, אלא שינוי מבני: הפרדה בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לבין ראש התביעה הכללית. מטרה אחת עומדת בבסיס ההצעה - פירוק ריכוז הכוח שנצבר במוסד אחד, מהלך הנמצא בתהליך חקיקה.
במבט לאחור, ייתכן שאותן אזהרות מוקדמות מקבלות כיום משנה תוקף - לא כתגובה לפרשה נקודתית, אלא כהערכה רחבה יותר של מבנה הכוח שנוצר לאורך השנים, ולכן תהליך החקיקה העכשווי יעצב אותו מחדש.
ולגופו של אדם: לאור שורת כישלונות של גלי בהרב מיארה בבג"צ הגעתי למסקנה אחת שאינה משתמעת לשתי פנים: "לו הייתה היועצת המשפטית לממשלה נוהגת לפי אמות המידה שהיא עצמה דורשת מנבחרי ציבור, היה עליה להגיש את התפטרותה לממשלה. זאת לאור שורת עימותים עם הממשלה, אובדן אמון מוחלט מצד הדרג הנבחר ושורת הכרעות משפטיות שפגעו במעמדה הציבורי".