הסרטון עורר שערורייה רבתי במחוזות השמאל, שהמטיר עליו התקפות למכביר. אצלנו, בימין, לא הבינו כלל, ועדיין אין מבינים, על מה ולמה. הרי זו סאטירה נחמדה למדי – אומנם פרובוקטיבית כדרכה של כל סאטירה, אבל ודאי שומרת על הטעם הטוב. מילא שאמרו על הסרטון שהוא "משסה" ו"מפלג" – שתי המילים האובליגטוריות בתגובה לכל מה שהימין אומר ויאמר – אבל מניין הביטויים הקשים מהם שהמטירו עליו, שלא אחזור עליהם? וכאן נכנסו טובי פרשני הימין בעובי הקורה, כדי להסביר את הסיבות לתגובות המוגזמות שהיו בשמאל.
אמנה אחדים מההסברים: 1. באיזו זכות, שואלים את עצמם בשמאל, משתמש הימין בנשק הסאטירה, שיש לנו עליו בלעדיות? 2. איך ייתכן שסאטירה כזו, שעלתה גרושים, מעיזה להתחרות עם הסאטירה שלנו, שמוצגת לציבור הרחב במשך עשורים בטלוויזיה בתקציבי ענק? (האמת היא שאין הרבה במה להתחרות, אבל זו כבר דעתי הפרטית) 3. באיזו זכות מעז פתאום הימין להתנשא על השמאל? זה צריך להיות הפוך, גוטה, הפוך! הרי אנו עליונים עליו תמיד! 4. ולבסוף, כיצד זה מרשה לעצמו הסרטון לחשוף את הסוד השמור מכל: שיש בישראל "ביביסטים" צעירים ומשכילים שהם אשכנזים וחילונים?
האדמו"ר ברק
כל הסיבות הללו נכונות בעיניי, והן הכניסו את השמאל ללחץ. אולם אני מרשה לעצמי להוסיף עוד סיבה להתקף הפלצוּת שאחז בהם: אין להם בשמאל חוש הומור, לפחות לא ככל שהדבר נוגע לפוליטיקה שלהם. בנושאים הללו, עורם דק להפליא. נוכחתי בזה פעם אחר פעם במהלך השנים.
ואני לתומי לא הבנתי מה הוא רוצה ממני כלל, כי לא הייתה בליבי שנאה אל אהרן ברק, והביקורת שהעברתי עליו הייתה לטעמי מנומסת למדי ועניינית, גם אם נוקבת. עד שפתאום התחוור לי העניין: תקפתי את האדמו"ר! וכל התקפה על אדמו"ר, תהא אשר תהא, היא מעצם הגדרתה פסולה ומרושעת.
ובאשר לביקורת סאטירית על השמאל, את תגובותיו אליה נוכחתי לראות כבר לפני כמעט 30 שנה, כשפרסמתי את הרומן הסאטירי שלי "איתמר ק.", שהוא בעיקרו על השמאל הישראלי ודרכו. עורם הדק נובע מזה שהם מצויים במסע צלב תמידי, שבא לתקן את העולם. ומסע צלב שכזה – שהוא בעיניהם מלחמת בני האור בבני החושך, ועל כן מלחמת קודש של ממש – אסור לבקר, וודאי לא ללגלג עליו. לא. אל מסע צלב כזה צריך להתייחס בִרצינות תהומית חסרת פשרות.
גישתם זו מעוררת, למען האמת, שאלות קשות. והיא גם מעוררת, מה לעשות, צחוק. אז הנה הצעה לנושא הבא של נתן סלומון ועדי שמאי: הרצינות התהומית כל כך שבה השמאל מתייחס לעצמו.
התרעות פיקוד העורף