הפיצול יותיר אותן מושלות בכיפה, ללא שיהיה מעליהן מבוגר מרסן, המודע למורכבויות שבשרטוט גבולות התנהלותן הלגיטימית של הרשויות הנבחרות ולדקויות כללי המשחק שעל פיהם מערכת ממשל דמוקרטית מתנהלת.
במהלך השיח הקצר שהתנהל כל אימת שהפיצול שב והועמד על הפרק, הובאו מחדש לתשומת ליבם של הנבחרים היתרונות של יועמ"ש מאזן העומד בראש מערכת המשפט.
יועמ"ש שמצד אחד שליטתו בתביעה מסייעת לו בבואו להגן על האינטרס הציבורי הכללי מול הממשלה. ומצד שני, הממשק השוטף עם המערכת השלטונית מסייע ליועץ ללמוד את המורכבות הייחודית של פעולתה ולדעת להפריד בין התבן למוץ ולעמוד מול פרקליטות שלוחת רסן, המקבלת החלטות מנותקות מהמציאות.
זאת מבלי שתהיה מעליה סמכות הרואה את התמונה הכוללת ובנויה להבחין בין פעולות לגיטימיות במערכת של איזונים דמוקרטיים לבין שימוש לרעה באותן פעולות, וכאשר מבחן תום הלב הוא קו ההפרדה העיקרי בין פעולות תקינות לפעולות אסורות.
וכך בגלל יועצת סוררת שיצאה מאיזון, תיתקע המערכת לאורך מי יודע כמה זמן עם מבנה חדש, חסר איזונים, שבשיתוף עם תקשורת רודפת רייטינג בכל מחיר, תאכיל כל רשות נבחרת מרורים קשים ותקשה עליה להתרכז בפעולה למען הציבור שבחר בה כדי לעבוד בשבילו, ולא כדי להתקשקש עם בירוקרטים עקרים.
התקדמות באמצעות קטסטרופה
במשפט המקובל הבריטי שאין בו חוקה כתובה, אלא בנוי על רצף מצטבר של תקדימים מחייבים, ישנה הגדרה לתופעה של הלכות אסוניות שהורתן ולידתן בפסיקה הנכונה לנסיבותיה בלבד: "התקדמות באמצעות קטסטרופה". כלומר, פסק דין ההולם כמו כפפה ליד את נסיבותיו של התיק שבו דן בית המשפט, כאשר בהמשך מתגלה ההלכה, שנולדה מאותו פסק דין, כהרת אסון.
מסתבר שהלכה שנולדה כדי לעשות צדק במקרה אחד מייצרת תקדים מחייב הגורם לאי-צדק משווע במקרים רבים הבאים אחריו שנסיבותיהם דומות, אך יש בהן מרכיב, שהשופטים שיצרו את ההלכה בתיק הקודם, לא צפו מראש בבואם לעצב הלכה לפי נסיבות התיק יוצר התקדים. במילים אחרות: החלטה שמשיגה פתרון נכון ומותאם לנסיבות המקרה שבו דנים, אך מנוסחת בניסוח רחב או עם עיקרון כללי חדש - וכך יוצרת תקדים שיישומו העתידי פוגע בזכויות מוקנות ועקרונות הצדק, היושר וההיגיון.
הלקח הוא שתיקים משפטיים חריגים יוצרים הלכות בעייתיות, ומסתבר שהוא הדין גם בהתנהלות חריגה של משרת ציבור. כשגדעון סער מינה את בהרב מיארה, הוא ראה לנגד עיניו את פיצול התפקיד. היא נועדה לשמש יועצת בלבד, ולא ראש התביעה הכללית, תפקיד המחייב ניסיון במשפט הפלילי.
במקום לסייע לממשלה למלא את תפקידה על פי המנדט שקיבלה מבוחריה, החליטה להתייצב נגדה בשיטתיות, חרף מודעותה לכך שהתנהלות לעומתית שכזו מוכרת כעילה לפיטורים. לכן ניתן גם להניח שלכך כיוונה. היא לא העלתה על דעתה שהממשלה לא תצליח לצלוח את המטלה הטכנית של קיום חובת ההיוועצות בוועדה שהמליצה בזמנו על בחירת היועצת.
היא העריכה גם, ככל הנראה, שהפיטורים הבלתי נמנעים יהפכו אותה לקדושה מעונה ולמועמדת טבעית להנהגת מחנה השמאל-מרכז, המשווע לנשים בשורתו הראשונה. זאת בשעה שכיועצת צעירה, המסיימת את דרכה המשפטית בעוד שנתיים - כי על פי חוק אינה יכולה להיבחר מחדש, וספק אם יש לה סיכוי להגיע לבית המשפט העליון - היא חשה במבוי סתום.
בהרב מיארה הניחה בצדק שאין חבר ועדה או שופט בעליון שיקבע שהממשלה והיועצת הזו יכולים לתפקד ביחד. מה שהיא לא יכלה להביא בחשבון היה ששר המשפטים והממשלה יעשו הכל כדי לתת כלים בידי בג"ץ לעיכוב פיטוריה. וכאשר, כצפוי, בג"ץ חסם את פיטוריה עד לכינוס הוועדה - השליכה היועצת את כל המסיכות והתנחלה על המקפצה הכי גבוהה בקפלן כדי להמשיך לקדם את פיטוריה המיוחלים עוד לפני הבחירות.
טרללת יזומה
מן המפורסמות הוא שידיעות בעייתיות ביטחונית לא מאושרות על ידי הצנזורה, גם לאחר שצוטטו מעיתונים זרים. הידיעה עצמה היא חסרת חשיבות. היא מאששת את המובן מאליו לכל מי שעיניו בראשו. לא צריך אסמכתה מפורשת או להיות גאון במדינאות כדי להבין שהפגנות שנועדו ללחוץ על הממשלה להגמיש עמדות - מעודדות את יחיא סנוואר להקשיח עמדות ולא לרככן.
גם הטענה שטופטפה על ידי גורמים יודעי טפטוף כי מדובר בשריפת מקור מודיעיני, משוללת בסיס אפילו לכאורה: מאפריל ועד ספטמבר 24' השתלט צה"ל על מפקדות רבות ובהן תפס אלפי מסמכים ומאות מחשבים, שמסמך סנוואר יכול היה להיחשף בכל אחד מהם. הגורם היחיד, אם בכלל, שגרם נזק, הוא מי שהדליף את החשד שמדובר בשריפת מקור בהקשר של הפרסום חצי שנה לאחר יצירת המסמך. רק המדליף בעניין שריפת המקור ראוי לעמוד לדין על הוצאת הדובים מהיער בכל הנוגע לשריפת המקור. אבל הוא, כמובן, לא נחקר ולא הועמד לדין.
אבל שיא השיאים של הטרללת היזומה הוא הסעיף בכתב האישום נגד אוריך, המדבר על כוונה לפגוע בביטחון המדינה, עבירה שהעונש המרבי לעבריין שביצע אותה הוא מאסר עולם. לו עיתונאי היה מציע במאמר להעמיד את אוריך לדין על פי סעיף זה, גם עורך סבלני היה מציע לכותב, למען האמינות, להציג במאמרו אישום שפוי יותר.