הוכחה לכך מתרחשת מול עינינו. תלמידי הישיבות המפגינים ברחובות ירושלים ובכניסה לבני ברק, החוסמים תנועה, המתפרצים לחצרות של בכירים, המתקוטטים עם שוטרים ומניפים כרזות המשוות את צה"ל לנאצים – הם כולם מחללי שם שמיים. לא סתם. בגלוי, בפרהסיה. זה לא מוגזם. מי שמזוהים כלומדי תורה, כצעירים שחיים בישיבות, ששומעים שיעורי תורה – אינם אמורים להשתולל ברחובות, לשבש בכוונה תחילה אורח חיים של בני אדם, להתקוטט פיזית עם שוטרים נציגי החוק, לחדור בכוח ל' אמות של מי שממלאים תפקידים בכירים, לצרוח קריאות הסתה ונאצה נגד מוסד ממלכתי מרכזי כמו צה"ל. אם הם עושים כל זאת, ועוד בקביעות, בגאווה, בהתרסה – הם מחללי שם שמיים.
לכנות אותם "פלג קיצוני" זה להעניק להם מחמאה. המפגינים הם חבורה של פרחחים, חסרי כל התחשבות בכבוד בני אדם, והם רומסים ברגל גסה כל ציווי חובה של מה שמוגדר במקורות "דרך ארץ". מה שמפליא, ליתר דיוק מדהים, הוא שראשי הישיבות שאליהן המפגינים־הפורעים שייכים מרשים מלכתחילה את יציאת תלמידיהם לרחובות. האם הם אינם מודעים למה שקורה, לאופן המביש שבו תלמידיהם מחללים שם שמיים ברבים? לא פחות מפליא ומדהים, שהוריהם של המפגינים, המכים שוטרים, החוסמים תנועה בכבישים, המתפרצים בכוח לחצרותיהם של מפקדי משטרה, מרשים לבניהם התנהגות פרועה, אלימה, נפשעת כזו בגלוי, בפרהסיה.
התרעות פיקוד העורף