כל זה קורה כשחיזבאללה ממשיך לשגר רחפנים, כטב"מים ורקטות, חמאס מתעצם בעזה וטראמפ כפסע מחתימת הסכם שכולו תבוסה עם איראן. אכן, ניצחון מוחלט.
ישראל לא יכולה לעמוד בסבבים מול איראן. הכלכלה לא תעמוד בזה, הציבור לא יעמוד בזה, מערכת הביטחון תתקשה לעמוד בזה, וכל זה נכון לעידן טראמפ. העידן הזה יסתיים בעוד שנתיים וחצי. אחריו יבוא המבול. כל מה שלא נצליח לעשות עכשיו, לא נעשה אחר כך. ועכשיו אנחנו לא מצליחים להכריע באף חזית. הטבלה אינה משקרת. להפך: אחרי סידרה אינסופית של הישגים צבאיים דרמטיים, מסמרי שיער, ישראל הולכת אחורה בכל החזיתות.
איראן הפכה מסוכנת בהרבה מכפי שהייתה. כן, היא נחלשה צבאית וכלכלית, אבל המשטר מאמין ששרד את המלחמה כנגד כל הסיכויים, הוא שיכור כוח ושואף נקם.
אבל היו לו עוד אמירות. כמו למשל זו: "לפני שנה, במבצע עם כלביא, עצרנו את הגרעין של איראן. אם לא היינו פועלים בזמן ובעוצמה, לא היינו כאן היום". ראש ממשלת ישראל אמר, בקולו, שאם ישראל לא הייתה תוקפת את איראן ביוני הקודם, עד יוני, כלומר עד עכשיו, כבר היינו מושמדים.
"לא היינו כאן", כדבריו. כלומר, איראן הייתה כבר מדינה גרעינית. שהרי אין להעלות על הדעת שתוך שנה אחת בלבד היא הייתה יכולה להדביק את הפער בהעשרה, להשלים את קבוצת הנשק, להצליח לייצר פצצה בגודל של כדורסל, עם שרשרת ניפוץ מורכבת, להתקין אותה על ראש קרבי של טיל בליסטי ולהשמיד את ישראל. כן, כן: על פי נתניהו כל זה היה כבר בדרך. ניצלנו בעור שינינו. כלומר, זה הוא שהציל אותנו.
והוא אמר גם את זה: "כפי שעשיתי במשך עשרות שנים, אני עומד בתוקף על זכותנו לפעול נגד אויבינו. כך נהגנו גם עכשיו". הוא משוכנע שלאורך כל שנותיו האינסופיות בשלטון הוא "עמד בתוקף על זכותנו לפעול נגד אויבינו".
הרשימה הזו ארוכה כאורך רשימת חללי 7 באוקטובר. האיש הזה מעולם לא התעמת עם אויבינו. הוא קידש את הסטטוס קוו, הסתפק בסבבי סרק שהסתיימו ביבבה, אפשר לכל אויבינו לבנות סביבנו מפלצות טרור ועכשיו הוא מעז לשקר ולהתרברב. אין לתאר.
ביממה האחרונה מגיעות לו, בכל זאת, כמה נקודות. הוא תקף בדאחייה של ביירות בניגוד לדעת טראמפ ואחר כך תקף גם באיראן ללא אישורו של טראמפ. אלא שאחרי הנקודות האלה, הוא חטף נוקאאוט. התקיפה בדאחייה הייתה מוגבלת, על משרדים ריקים, והזכירה מאוד את תקיפת הדיונות בעזה בימי נתניהו.
גם התקיפה באיראן הייתה מדודה. השגריר הישראלי בוושינגטון לייטר הדגיש שישראל לא פגעה בשום דבר שקשור לייצור הנפט, כדי שמחירי הנפט, חלילה, לא ירדו. ובעוד חיל האוויר מתארגן לסבב תקיפות שלישי משמעותי, הגיעה הנביחה מוושינגטון וגם זה נגמר. המסך יורד על המלחמה הזו, ובניגוד למה שנתניהו הבטיח לנו לכל אורכה האינסופי, אין כאן מנצח. כרגיל.
נתניהו בניגוד עניינים מובנה מאז שהוגש נגדו כתב האישום. בשלום, במלחמה, בחיים עצמם. ראש ממשלה סביר היה חייב לאתר מזמן מנגנוני יציאה סבירים מהמלחמה, בנקודות השיא, לא בנקודות השפל. נתניהו לא רצה לסיים את המלחמה. הוא רצה להגיע לסוף הקדנציה. הוא הצליח. זה הניצחון המוחלט שלו, שכולו הפסד אסטרטגי נורא למדינה.