במקביל, חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן וגורמים נוספים ממשיכים לשמש זרועות של אותה אסטרטגיה איראנית: לא לנצח במלחמה אחת גדולה, אלא לשחוק את יריביהם לאורך זמן.
במשך שנים רבות אימץ המערב, ובמידה מסוימת גם ישראל, תפיסה של ניהול סכסוכים. המטרה לא הייתה הכרעה, אלא מניעת הסלמה. במקום לפתור את הבעיה, ביקשו להכיל אותה. במקום לפרק את האיום, ביקשו לצמצם אותו. במקום לשנות את המציאות, ניסו לנהל אותה.
התפיסה הראשונה גורסת כי יש להמשיך במדיניות ההכלה. להפעיל לחץ, להגיב על התקפות, לנהל מגעים מדיניים ולהימנע ככל האפשר מהסלמה רחבה. לפי גישה זו, גם אם לא מושג פתרון מלא, ניתן לשמור על יציבות יחסית לאורך זמן.
התפיסה השנייה טוענת כי האסטרטגיה הזו מוצתה. לפי גישה זו, איראן ושלוחותיה מפרשות איפוק כחולשה, הסדרים זמניים כהזדמנות להתארגנות מחדש, והפסקות אש כפרקי זמן לשיקום הכוח הצבאי. אם זו אכן תמונת המציאות, הרי שכל הפוגה שאינה מלווה בפירוק ממשי של יכולות האויב אינה אלא דאחייה של העימות הבא.
ומה חושבים ה"טראמפולוגים"?
טראמפ אוהב להציג הישגים, כלכלה חזקה ושווקים רגועים. מלחמה ממושכת במפרץ עלולה לסכן בדיוק את הדברים הללו. מצד שני: הנשיא מתקשה מאוד מבחינה פוליטית לספוג פגיעות אמריקאיות ללא תגובה. אם איראן תמשיך לפגוע בבסיסים אמריקאיים או בנתיבי השיט, רבים במחנה הרפובליקני ידרשו תגובה חריפה יותר.
מניתוח הזויות השונות עולה כי השאלה איננה האם ישראל רוצה מלחמה, אף מדינה אינה רוצה מלחמה, השאלה היא האם ישראל מוכנה להמשיך לחיות במצב שבו אחת לכמה שנים היא נדרשת לשלם מחדש את מחיר ההימנעות מהכרעה.
הניסיון ההיסטורי של המזרח התיכון מספק לא מעט דוגמאות. הסכמים שנחתמו אך לא נאכפו, החלטות בינלאומיות שלא יושמו, כוחות פיקוח שלא מנעו התחמשות, וארגוני טרור שניצלו תקופות רגיעה כדי להתחזק. התוצאה הייתה כמעט תמיד זהה: הסבב הבא הגיע, לעיתים חמור מקודמו. משמעות הדבר אינה שישראל צריכה לוותר על הדיפלומטיה. להפך.
על ישראל להבהיר לאיראן, לחיזבאללה ולכל גורם עוין אחר כי הדלת להסדר אינה סגורה. מי שיבחר בדרך של פירוק נשק, הפסקת תוקפנות והכרה בכללי המשחק האזוריים ימצא פרטנר לשיח. אך במקביל עליה להבהיר כי עידן הסבלנות הבלתי מוגבלת הגיע לסיומו.
לסיכומו של עניין, השאלה אינה האם ישראל מעדיפה שלום על פני מלחמה. התשובה לכך ברורה. השאלה היא האם ניתן להגיע לשלום כאשר הצד השני מאמין שהזמן פועל לטובתו. אם איראן ושלוחותיה ימשיכו להאמין שהמערב וישראל חוששים מהכרעה יותר משהם חוששים ממלחמת התשה, הם ימשיכו לדבוק באותה אסטרטגיה בדיוק.
התרעות פיקוד העורף