ההודעה פורסמה בעוד פעילות צה"ל בלבנון נמשכת וגם זוכה לכותרות. אמנם השיטה של הודעה איראנית על עצירה מיד לאחר מטח טילים מוכרת, אבל כאן בכל זאת יש משהו שונה - הסבב הקצר האחרון לא היה ככל הסבבים עד כה בגלל ישראל והרצון "לגמול לה", אלא דווקא בגלל לבנון והרצון לשמר את ציר ההתנגדות בה.
בפועל, בעוד המטרה האיראנית לא הושגה, בתוך מספר שעות ובניגוד מוחלט להצהרות הרהב על הכוונה להמשיך, מחליטה איראן לסיים ולסגת. וזה כבר מעניין, וחשוב לדיון, הרבה יותר ממה אמר טראמפ.
באתוס הפוליטי והדתי של המשטר האיראני קיים מושג מפתח: נרמש-ה קהרמאנאנה (גמישות גבורתית). המושג מעניק לגיטימציה דתית ומנהיגותית לנסיגה טקטית או "פנייה לשלום" כאשר מאזן הכוחות לרעתם.
פגיעה ישירה במקור ההכנסה המרכזי של המשטר
1. ניסיון לעצור את הלחימה בנקודה שבה אפשר להציג הישג, אך גם למנוע נזק בלתי הפיך לעצמה. בהקשר זה, הפגיעה הישראלית במתחם הפטרוכימי "קארון" - המתחם ייצר כימיקלים ייחודיים וחומרי גלם (כמו חומצה חנקתית ותרכובות כלור ופוסגן) שהם רכיבים הכרחיים וחיוניים לייצור דלק מוצק לטילים בליסטיים. זהו ציוד תעשייתי כבד וייעודי שאין לאיראן יכולת לייצר עצמאית. אסטרטגית, זו הייתה פגיעה ישירה במקור ההכנסה המרכזי של המשטר (ושל משמרות המהפיכה) שאינו תלוי במכירת נפט גולמי, וגם העביר מסר ברור לגבי ההמשך.
2. בסמגרת מהלך שנועד להוריד את הלחץ הצבאי המיידי, ולשמור על יכולות - הותקפו מרכיבי הגנה אווירית וטילים ששוקמו לאחרונה.
3. המכות שספג מאיימות על יציבותו הפנימית. בהקשר הזה יש לציין כי גם הלילה כמעט כמו בכל לילה בשבועיים האחרונים התקיפה איראן בטילים דווקא את מעוזי הכורדים בעיראק. נשאלת השאלה מדוע.
נכון לעלות קומה ולהסתכל על המערכה מול איראן כמערכה בשלבים:
1. שלב א'(עם כלביא): פגיעה קשה ומשמעותית מאוד בתשתית הגרעינית (כולל מדענים וידע) תוך ניטרול מערכות ההגנה ליצירת עליונות אווירית. (מול מטרת המלחמה-מניעת נשק גרעיני).
2. שלב ב'(שאגת הארי): ניטרול מערכי שליטה ובכירי הנהגה, ומערכי טילים בליסטיים ויכולות השיקום (מול מטרת המלחמה-פגיעה בטילאות האיראנית ובאיום הצבאי).
3. שלב ג': שלב יצירת התנאים להפלת המשטר באמצעות סגר ימי אגרסיבי עם שימוש טקטי באש ומו"מ בפרונט (מול היעד של הפלת המשטר).
4. על הדרך - ניצול הזדמנות (שאיראן יצרה) לממש עוד מטרה של המלחמה-לפגוע בתפיסת הפרוקסי שלה ובציר ההתנגדות באמצעות חזבאללה, ולשיטת ארה"ב-גם לנסות להאיץ אותה לכניעה דיפלומטית.מהפרספקטיבה הזו, ניתן לראות כיצד המערכה דווקא מנסה להשיג את כל היעדים שהוגדרו לה, ואינה עוסקת רק בגרעין או בהורמוז.
הקירות סוגרים על המשטר
אם ממסגרים כך את הנראטיב ואת היגיון המערכה הכולל נגד איראן, בין השיטין אפשר להבין גם כמה התיאום בין ישראל לארה"ב (כולל מול סנטקו"ם) הוא מהגבוהים והאינטימיים שיש, ללא מחלוקות מהותיות, כפי שמוצג בפרהסיה (יתכן במכוון).
נכון יהיה לוודא מכאן והלאה ששלב יצירת התנאים להפלת המשטר נמשך ביתר שאת, וללא כספים משמעותיים שיוזרמו למשטר בהסכם (אם בכלל יהיה כזה-והוא יתכן רק אם המשטר באיראן יחשוש לשרידותו, תהליך שכאמור מתחיל) שעלולים להיות לו קרש הצלה של הרגע האחרון.