מלכה הייתה בדרכה למקום עבודתה במשרד רואי חשבון. זמן קצר לפני הפיצוץ היא הורידה את בתה הקטנה בגן הילדים והמשיכה בדרכה לעבודתה. האירוע הנורא הזה היה אמור לזעזע את המדינה. הוא היה אמור להקפיץ את השר לחוסר ביטחון פנים, את כל צמרת המשטרה, את חברי הכנסת, את אולפני החדשות בטלוויזיה - אבל זה לא קרה. אחרי 24 שעות האירוע נשכח כמעט לגמרי. עוד טרגדיה שתיכנס לסטטיסטיקה.
כפי שכבר פורסם בתקשורת, לדברי קרוב משפחתה, ליה עופרי מלכה ובני משפחתה היו מאוימים על ידי הפרוד שלה, אביה של הפעוטה, והם התלוננו במשטרה על האיומים.
אחרי הרצח המשטרה עצרה את הפרוד של הנרצחת, המכחיש כל קשר למעשה. המשטרה עדיין מחפשת את מי שאחראי להכנת המטען, את מי שהטמין את המטען ואת מי שהפעיל אותו. מי שעומדים מאחורי הרצח הזה הם מקצוענים, לא סתם בריוני רחוב. החקירה תצריך מאמצים מיוחדים מהמשטרה, שאנשיה קורסים מעומס עבודה.
2. באופן מקרי, יצא לי לפגוש בשבוע האחרון כמה אנשים שאני מעריך את דעתם המלומדת, ואין הרבה כאלה. לא הופתעתי שמקולם נשמעים ייאוש וחרדה מפני גורלה של המדינה כבר בעתיד הקרוב, ולא בגלל האיום האיראני, החיזבאללי או החמאסי.
שניים מתוך אלו שפגשתי רכשו דירות באי סמוך. הם מתגוררים שם וקופצים לבקר את בני משפחתם בישראל. השניים היו בעלי תפקידים בכירים במערכת הביטחון. כיום הם וחלק מחבריהם מוקעים כשמאלנים, בוגדים, קפלניסטים ועוד כינויים שנאמרים בצורה בוטה ופוגענית.
"המלחמה שמנהלים נגד שופטי העליון ונגד היועצת המשפטית לממשלה חצתה את כל הגבולות", אמרה לי השבוע שופטת בדימוס. "כשהייתה לך התוכנית ברדיו, האשימו אותך שיש לך פה ג'ורה. אתה עוד היית עדין לעומת הדברים שנאמרים מפי חברי כנסת באולם המליאה. מי שראה את מופע האימים של ח"כ טלי גוטליב יבין את מה שאני אומרת. נחצו כל הגבולות. מדינת ישראל נמצאת באנרכיה ולקראת התמוטטות טוטאלית של הדמוקרטיה".
אחד מקציני המשטרה הבכירים לשעבר שהשתתף בשיחה, אומר שכפי שהוא רואה את המצב, הבחירות הקרובות תהיינה הבחירות הכי אלימות שהיו מאז קום המדינה. "למשטרה אין ולא יהיה כוח למנוע את האלימות", הוא מזהיר. "יהיה דם ברחובות".
מאחר שאני טוען את אותו הדבר כבר זמן רב, אני לא מופתע מהדברים. שמתי לב שבשיחות עם מעט החברים שנשארו לי ישנה אווירת דכדוך, ייאוש ודיכאון. אנשים שנושאים על גופם צלקות, קטיעות וטראומות ממלחמות ישראל - שינו כיוון בחשיבה. אם פעם הם היו תומכים תמיד וללא פשרות במדיניות הממשלה, כיום הם הפכו לקטגורים קיצוניים. אם פעם הם הטיפו לראות את הכוס המלאה, כיום הם מודים שהכוס התרוקנה והמצב על הפנים, ללא סימנים שאפשר יהיה לצאת ממנו.
3. ביום שבת בשבוע שעבר ישבתי כהרגלי מול הים, בפינת הבר של מסעדת יוליה. שותה קפה שחור אחד אחרי השני ומעשן סיגריות בשרשרת. אני עוקב אחרי הקשיש שמאכיל יונים, עוקב אחרי הדייגים שמחכים לדג גדול ובקושי מוציאים דגים קטנים, שאותם הם זורקים חזרה לים, נדהם מבגדי הים החושפניים, ומהנבלות שמשתוללים על קורקינטים ואופניים חשמליים, תוך שהם מסכנים קשישים וילדים ההולכים לתומם, בלי שמישהו יאכוף את החוק.
בזווית העין אני קולט את יוסל'ה הנודניק. תמיד כשהוא עובר מולי יש לו הערה המלווה לפעמים בהוכחה בדמות גזיר עיתון. "זהבי", הוא פונה אליי, מחייך מאוזן לאוזן. "אתה יודע מה התאריך היום? תשמע הקלטה חשובה". הוא אוחז ביד טייפ קטן, לוחץ על פליי ומקרב את המכשיר אליי. האמת, חשבתי שזה יהיה משהו של דוד בן־גוריון או מנחם בגין, אבל להפתעתי מהטייפ נשמע קולו של חברי המנוח צבי שיסל.
"כבוד בית המשפט", הוא נשמע אומר שם. "בשישי לשישי אלף תשע מאות שבעים ושתיים נראה הנאשם, מר אלטמן הידוע בכינוי אלטמן הקטן, החרמן הקטן, כשהוא מציץ לתוך החור של המקלחות, של הנשים, וכל זאת בעין בלתי מזוינת. לאור המצב החמור השורר בארץ מבחינה מינית, שעשרות ורבבות של חולי מין מציצים ומחרמנים את כל היישוב באשר הוא שם, אבקש להחמיר בדינו של הנאשם אלטמן הקטן, הידוע יותר בכינויו אלטמן הקטן, החרמן הקטן".
האמת היא שזה מצחיק אותי בכל פעם מחדש. "היום השישי לשישי, איך לא זכרת", נוזף בי יוסל'ה הנודניק. אני מסיים את הקפה השלישי ויוצא לסיבוב. עובר ברחוב הנמל 16, שם שכן הצריף של אביגדור וכיום זה מגרש חניה, עובר דרך המלתחות שנשארו כפי שהיו פעם, חוץ מהחלונות הקטנים שדרכם היינו מציצים. עובדי העירייה סגרו אותם.
בירידה לחוף, היכן שהיה הקיוסק של יחיא צברי, ישנה רחבה של כיסאות נוח. הקיוסק נהרס. בתחנת ההצלה שבה עבדו פעם גיגי, טרוסיאן, כסחא, מושון ומצילים נוספים, יש דור חדש של מצילים. מוטי ארבל (מזרחי), הלא הוא אלטמן הקטן, עשה אחרי "מציצים" עוד כמה תפקידים קטנים בסרטים והפך לאיש עסקים. מונה זילברשטיין היפה, כוכבת הסרט, נפטרה. אריק נפטר. סימה, אלמנתו המקסימה, עוברת מדי פעם בחוף מוקדם בבוקר, משקיפה בעצב על המקומות שבהם בילתה עם אריק. אביגדור ויחיא צברי הלכו לעולמם. חוף החרדים, שבו שימשתי כמציל, לא השתנה. אם אעבור שם באמצע השבוע, יש חשש שזה יהיה לא נעים.
4. השבוע מלאו 40 שנה למותו של המשורר והשחקן אברהם חלפי. יצא לי כמה פעמים לשבת בשולחן שבו ישב בקפה כסית. הייתה לי יראת כבוד אליו ולא פציתי פה. את אחד משיריו הנפלאים ביצעו אריק איינשטיין ויהודית רביץ. בימים אלו, כשאת חיינו ממלאים הרבה עצב וצער, אין שיר מתאים יותר מהשיר "צער לך".
התרעות פיקוד העורף