אחת ההפרעות הפסיכיאטריות הקשות מכונה "תסמונת מינכהאוזן". אדם המאופיין בתסמונת זו מגזים בתיאור תחושותיו או ממציא תסמינים גופניים של מחלות בעצמו, אפילו עד פגיעה או פציעה עצמית, וזאת כדי לזכות בטיפול, בתשומת לב, באהדה ובעידוד מסביבתו ומצוותים רפואיים.
דוגמאות מוכרות: הזרקה של חומרים רעילים למפרקים למערכות הגוף או לכלי הדם, הרעבה, נטילת תרופות ללא צורך ובמינונים מזיקים, הפסקת נשימה וכו'. זוהי גרימת נזק עצמי, לא ניסיונות התאבדות. וזו גם איננה היפוכונדריה, שבה החולה בטוח שהוא באמת חולה. סיבות התסמונת אינן ידועות.
ההיסטוריה של העם היהודי רצופה תופעות של שנאה עצמית, שבהן יהודים מגזימים בתיאור הפגמים בחברתם ושוקדים על פרסום תופעות שליליות הקיימות בעמם, כמו בעמים אחרים. יהודים גם הגיעו לא פעם לאימוץ עלילות דם שלא היו ולא נבראו ו"העידו" על קיומן. הרווחים המשניים שלהם זוכים אלו המטפחים את שנאתם העצמית - ברורים. וממש כמו בתסמונת מינכהאוזן - הסיבות לתופעות הללו אינן ידועות.
שנאה עצמית
אבל כל היודע היסטוריה זוכר כי עוד מימי "כל הבן היילוד היאורה תשליכוהו" לא נזקקו הגויים לסיבות אמיתיות כדי לשנוא ולרדוף יהודים. היום מאמצים שונאי-עצמם בתוכנו את ההאשמות ב"רצח עם", ב"טיהור אתני" וב"אפרטהייד". אחד המקרים החמורים מקרב אלו הוא יאיר גולן, שאמר ש"מדינה שפויה אינה הורגת ילדים כתחביב", ויפה אמר עליו מי שהיה שר הביטחון האלוף יואב גלנט: "השאלה אינה איך הפך אלוף במיל' להיות גורם עוין לצה"ל, אלא כיצד אדם עוין לצה"ל הפך לאלוף". אולי המחלה מידבקת.
אנטישמיות מוכרת בעולם אלפי שנים. מאות מחקרים ניסו להסביר את סיבותיה ונכשלו, ותמיד היו יהודים שטענו שהיהודים אשמים באנטישמיות. זו קיימת אפילו במדינות שבהן אין כלל יהודים. ובעשורים האחרונים נוח ליהודים רבים להאשים את ישראל ואת "הכיבוש" בשנאה המופנית כלפיהם בגלויות.
דומה הדבר אולי למי שראה בעיניו את המגיפה השחורה במאה ה-14. החולים סבלו תחילה מחום ומצמרמורות. אחר כך הופיעו קשרי לימפה נפוחים, הקאות דמיות וכתמים אדומים שהפכו שחורים על פני הגוף (מה שהעניק למחלה את שמה "המוות השחור"). והמוות הגיע ברוב המקרים בתוך ימים אחדים. עשרות מיליונים מתו בסין, בהודו באירופה ובצפון אפריקה.
עכשיו תארו לעצמכם שדווקא בארץ ישראל קם "חוקר" שטוען כי מי שמת בארץ מאותה מגיפה והיו לו אותם תסמינים בדיוק - לא נדבק בחיידק הדבר אלא סובל ממחלה אחרת לגמרי. ממש כך מי שמנסה לטעון שהאנטישמיות כלפי יהודים וישראל בימינו שונה מזו המוכרת כבר אלפי שנים, וטוען כי שנאת ישראל על ידי הפלסטינים בארץ ושנאת הגויים את יהודי העולם נגרמות רק בגלל "הכיבוש".
הנוצרים באירופה האשימו את היהודים ש"הרעילו את הבארות" בימי המגיפה השחורה. לא מוכרים לי מקרים של יהודים שהתנדבו לקבל על עצמם את העלילה הזו. אבל הסופר המנוח א"ב יהושע אמר פעם ש"הטרפנו את דעתם" של הפלסטינים כמו ש"הטרפנו" את הגרמנים. איך מגיעים לתהום כזו? שנאה עצמית, כתופעה חולנית, היא הסבר מקובל ועתיק.
השליחות ההיסטורית של השמאל
זה שנים אחדות מאמץ השמאל האנטי-ציוני בהובלת עיתון "הארץ" את הטיעון המתרץ את גל האנטישמיות בעולם במעשיה של מדינת ישראל: זה לא הם, זה אנחנו. והרי לו היה קם גבר שוביניסט וטוען כי הנאנסת אשמה גם היא באונס בגלל לבוש או התנהגות פרובוקטיבית – היו קמים.ות לקורעו לגזרים, ובצדק. אבל כשזה מגיע לשנאת ישראל – מותר להאשים את הקורבנות.
וכדי להצדיק את "השערת המחקר" הזו נטלו בשנים האחרונות "הארץ" וגם מקצת מ"ההיסטוריונים החדשים" על עצמם שליחות היסטורית-מדעית: "להוכיח" כי כל מה שטענו הערבים כלפינו במאה השנים האחרונות – נכון. לאחר שהצליחו, לתחושתם, לבסס את ההכרה כי יהודים בארץ ישראל, ובהם לוחמי המחתרות וגם חיילי צה"ל בתש"ח, ביצעו מעשי "רצח עם" בערבים, "טיהור אתני" וגירוש של מאות אלפים, מה שהערבים מכנים "הנכבה", פנו לאחרונה לעסוק ב"מעשי זוועה" שביצענו גם לאחר מלחמת העצמאות.
כתבה נרחבת ב"הארץ" לפני שבוע התיימרה לחקור את "הנכבה של 67'", וטענו כי כ-300 אלף ערבים "גורשו והוברחו" ב-67' משטחי "הגדה המערבית". המחבר, אדם רז, הוא "חוקר במכון עקבות לחקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני". המכון הזה קיים כבר כ-13 שנה ועיקר תקציבו מגיע מגופים זרים, בהם ממשלות שווייץ, נורווגיה, הולנד וקרן אדנאואר מגרמניה.
כיוון שהם עוסקים ב"סכסוך" ולכל סכסוך יש (לפחות) שני צדדים, ניתן היה לצפות שיעסקו גם באירועים כמו מאורעות 1921, 1929, 1936-1939 - כמה יהודים נרצחו ובידי מי, מה היה הרקע, כמה אזרחים יהודים נהרגו במלחמת העצמאות, באינתיפאדה הראשונה והשנייה, בטבח 7 באוקטובר. וגם כמה יהודים גורשו ממדינות ערב. אלא שבעיניהם "הסכסוך" כנראה חד-צדדי ויש בו רק צד רע אחד: היהודים.
ה"חוקרים" במכון אינם רוצים כנראה להבין כי במלחמת מאה השנים בין יהודים לערבים, כמו בכל המלחמות בעולם לאורך ההיסטוריה, נפגעו גם אזרחים. בכל הצדדים הלוחמים. ככה זה במלחמות. תמיד היה. תמיד יהיה. לכן מלחמות הן דבר נורא.
ה"חוקרים" של מכון עקבות יוצאים לדרך חמושים בשנאה עצמית עמוקה. הם אינם היסטוריונים ואינם רוצים לראות את התמונה כולה. הם סובלים מהתסמונת הידועה כפגיעה עצמית (לא בגופם שלהם חלילה, רק במדינת ישראל ובעם היהודי) וזוכים בכסף, במענקי מחקר ובפרסים וגם לפרסום ולתהילה מצד האנטישמים החדשים והישנים, המוחאים להם כפיים, שכן הם מעניקים להם "הצדקה" לשנאת ישראל. הרווח שלהם ברור. הסיבה – נסתרת. כאמור: אין הסכמה בין הפסיכיאטרים לגורמים לתסמונת מינכהאוזן.
התרעות פיקוד העורף