חברי הכנסת מהאופוזיציה דוחקים בו לפנות לגלי בשמה המלא ובתפקידה, אבל לא, לא, לא, הם לא יכשילו אותו. חזקה על כץ משימת שולחיו, למרוט את נוצותיה של גלי בהרב מיארה, אחת לאחת. על כן, הוא מסתפק בכינויי חיבה מאולצים, כאילו מדובר בחברים שמזדמנים ביחד לפאב ולא לוועדת הכנסת, גוף שמוביל, בין היתר, את האתיקה וכללי ההתנהגות של חברי הכנסת.
גלי וטלי, עו"ד גוטליב מול עו"ד בהרב מיארה, הן במידה מרובה פניה של ישראל היום. מי שהזדמן או צפה באמצע השבוע ביומיים רצופים של דיונים בוועדת הכנסת, יכול היה רק להניד את ראשו בצער גדול ולשאול את עצמו כיצד הגענו למקום הזה.
ח"כ טלי גוטליב מבקשת את עזרת הכנסת כדי להתחמק מחקירה, ואולי בעקבותיה משפט, על כך שלכאורה עברה על החוק. היא חשפה, לכאורה, את שמו של עובד השב"כ, ובכך סיכנה (ככל שניתן לקבוע, כולל בחוות דעת שהוגשה לוועדה והודלפה) את חייו וחיי משפחתו. חוק השב"כ אוסר פרסום שמות עובדי השירות.
העניין התגלגל חודשים ארוכים, והיה מונח על שולחנו של שר הביטחון ישראל כ"ץ, שהיה אמור לחתום על חיסיון לגבי המידע שעוסק באותו עובד שירות. החתימה שלו חיונית, ובלעדיה לא ניתן לקדם את החקירה. כ"ץ ידע היטב למה הוא מתמהמה. הוא כמובן מתנגד לכל פעולה משפטית שבאה מצידה של היועצת המשפטית לממשלה - הדבר העיקרי שמעסיק את ממשלת ישראל ושריה בימים אלה. אבל נראה כי במשרד הביטחון ובלשכת השר הבינו סוף-סוף שאי אפשר למתוח ולמתוח את החבל הזה. אולי גם בג"ץ עזר פה, והתוצאה היא שהחיסיון נחתם וההליך החקירתי-משפטי יצא לדרך.
טלי לא עוצרת
טלי גוטליב הגיעה לוועדת הכנסת כמאשימה, כתובעת. לדעתה, גלי בהרב מיארה היא שורש כל רע במדינת ישראל. היא לא בודדה במחשבה הזאת. יחד איתה עומדים הממשלה, רבים מחברי הכנסת וחלק מהציבור. ההסתה הממושכת, המעוותת והשקרית כנגד היועצת המשפטית לממשלה סופה, כמובן, לשכנע אנשים להאמין בכל, גם בשקרים. זאת דרך העולם. אז ח"כ גוטליב עמדה, בכעס ובשצף קצף, והטיחה דברים ביועצת המשפטית, ללא גבול, ללא שליטה וגם ללא תגובה.
גלי לא שוכחת
בכנסת נוצר אם כן עימות שמאפיין את החברה הישראלית היום. מצד אחד, קמים אלה שמבקשים לשנות את השיטה. הם קראו לה "מהפכה משפטית", שמתחילה בבית המשפט העליון, מתפשטת למערכת המשפט כולה ומקיפה גם את מוסד היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות וכל גוף שנוגע לשמירה על חוק וסדר במדינת ישראל.
מהצד האחר, חלק מהציבור הישראלי תומך, אישית ומקצועית, בגלי בהרב מיארה ומבקש לשמור את יסודות המשטר בישראל, ואת צעדיו של לוין כינו, ובצדק, "הפיכה משטרית" ולא רק "משפטית". הם יצאו להגן על המדינה שבה הם מאמינים ואוהבים ורוצים לחיות בה, במאות אלפי הפגנות ברחבי הארץ במשך שלוש שנים רצופות, עד שהמלחמה הגיעה ובלמה את המחאה הפנימית. במחנה הזה יש אנשים שאומרים בגלוי כי ראוי לעשות שינויים במערכת המשפט, כמו בכל מערכת אחרת, אבל הם אינם סבורים שכדי לעשות צריך להרוס את כל המערכת ואז, אולי, לבנות אותה מחדש.
ועדת הכנסת תדחה, קרוב לוודאי, את בקשתה של היועצת המשפטית לממשלה. הדיונים שם המחישו כמה היא לבד. הכנסת יודעת לשמור היטב על חבריה, ובוודאי הקואליציה הזאת, שחוששת מכל צעד שעלול לסכן אותה. אין זה סוף המרוץ, גם אם החסינות תישאר במקומה.
התרעות פיקוד העורף