רוע מזוקק
בינתיים, הוא ממשיך להיות מפיץ הרעל, הארס, השנאה והשיסוי הראשי של מכונת הרעל. אם הייתי צריך לבחור את המקום השני בהיררכיית מפרקי החברה והמדינה, אחרי נתניהו, הרי אוריך שוכן שם לבטח. פגיעתו רבה בהרבה מקשקושי הכסילות של יעקב ברדוגו, שממשיך להגחיך את עצמו על בסיס יומי, ואפילו יותר ממפעלותיו של ינון מגל ("צבא זה אירוע גברי").
אין לו גרם אחד של בושה, לאוריך. האיש שעבד במקביל אצל ראש ממשלת ישראל ואמיר קטאר, האיש שמומן על ידי המדינה שמימנה במקביל את חמאס, לא מתנצל ולא מתקפל. להפך. הוא מגביר. הקמפיין על הראש של איזנקוט הוא אחד המכוערים, כולל רמיזות על איכות האנגלית ועל הגמגום (שאין).
גם כשמדובר באב שכול שקבר לא מזמן את בנו, שנהרג כדי להגן על חלאה כמו אוריך, רמטכ"ל שנלחם 41 שנה למען מדינת ישראל, שאיבד שני אחיינים בנוסף לבן במלחמה האחרונה, גם כשמדובר במקרה כזה, אוריך לא נבהל. הוא יעשה כל מה שצריך כדי לשרת את נתניהו. הוא הרוע המזוקק, בהתגלמותו. איזנקוט לא צריך להיות חסין מביקורת. אפשר לבקר אותו, גם ביקורת חריפה.
אבל כשמדובר בנסיבות כאלה, אפשר להיצמד למינימום של קלאס. הם הרי מפיצים אינסוף שקרים הקשורים באיזנקוט: הוא הקטין את הצבא (פייק), הוא לא בעד "הבא להורגך השכם להורגו" (פייק), ועלילות רבות נוספות. עכשיו מצמידים לו את אחמד טיבי. כאילו נתניהו לא ניסה בכל כוחו להקים ממשלה עם מנסור עבאס. מה שמדהים זה שיש עוד אנשים שמאמינים שקמפיין כזה יכול להצליח
התרעות פיקוד העורף