ההסכם המתהווה בין ארצות הברית לאיראן, וקודם לכן חילופי המהלומות בין השתיים ובין ישראל לאיראן, הם חלק מכללי משחק חדשים ומהמשוואות שכל אחד מהצדדים מנסה לעצב: ארצות הברית תגיב לכל ניסיון לפגוע בכוחותיה. איראן תגיב לכל תקיפה נגדה ואף בדאחייה.
הדרך לשבור את המשוואות היא לעצב אותן מחדש ולמנוע התקבעות כללי משחק חדשים. לשם כך, על ישראל לשכנע את טראמפ שהמגבלות על חופש הפעולה פוגעות בביטחון המדינה ובמעמדה האסטרטגי. יתרה מכך, מגבלות אלו אף מקשות על טראמפ להגיע לעסקה טובה, שכן הן גורמות לאיראן למתוח את החבל יותר ויותר.
קשה לראות את טראמפ משנה את התנהלותו בחודשים הקרובים על רקע המונדיאל, חגיגות יום הולדתו ה-80 ושנת ה-250 לעצמאות ארצות הברית, ולאחר מכן, בתקופת בחירות האמצע בנובמבר. נוכח זאת, וכל עוד לא תחול תפנית בעמדת הנשיא, נראה כי בבחירה בין האופציות השונות התרחיש המועדף על ישראל הוא המשך המצור הכלכלי האמריקאי. זאת, לנוכח הנזק האדיר לאיראן ועל אף העובדה שבתרחיש זה איראן מוסיפה לשקם את יכולותיה.