ממשלת ישראל ומשטרת ישראל ימשיכו לטמון את ראשיהן בחול שוב ושוב, אבל אין מנוס מהמסקנה כי חלק מסוים וקיצוני מהמגזר החרדי גיבש חזית נגד מוסדות המדינה.
האם הפנמנו את חומרת הבעיה? האם נושאי משרה בכירים האחראים על מערכת אכיפת החוק מבינים את גודל אחריותם? על פי התגובות האנמיות שהגיעו לאחר המתקפה על ביתו של השופט סולברג, נראה שלא. שוב אותה זהירות מופלגת בניסוח התגובות. שוב אותה רכות נכנעת. "עצרו לפני שיהיה אסון" אומר נשיא המדינה, את מה שהיה אמור להגיד עוד לפני שנתיים.
התגובה המעליבה והכנועה ביותר מגיעה דווקא מהרשות השופטת עצמה. היא רואה "בחומרה רבה את ההפגנה האלימה בסמוך לביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון". זהו בעיניה "אירוע החורג מגבולות המחאה הלגיטימית". ממש תגובה נחמדה וכובשת לב. למתקפת הרס אלימה על חצר ביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון הם קוראים "מחאה" – ומכשירים את השרץ. האם הם באמת לא מבינים מהו ההבדל בין מחאה למתקפת זדון אלימה של פורעים?
אין עוד מקום להעמדת פנים. הכתובת על הקיר. אין מקום למדיניות של כניעה והכלה. והבעיה לא תיפתר בהסברה. כל האחראים על אכיפת החוק חייבים לשלב ידיים ולהילחם בתופעה. חייבת להיות נחישות מוחלטת, כי אין דרך אחרת.
התרעות פיקוד העורף