הוויכוח סביב הכינוי "אל ג'זירה 12" מעלה גם סוגיה משפטית עקרונית. להסדר הפשרה עם ציפורי יש תוקף המחייב את הצדדים לו בלבד, והוא אינו מהווה הלכה כללית האוסרת על הציבור להשתמש בביטוי. במשפט הישראלי קיימת הגנה רחבה יחסית להבעת דעה בעניינים ציבוריים, ובתי המשפט הכירו בעבר גם בשימוש בביטויים חריפים ואף מעליבים כחלק מהשיח הפוליטי.
התגובה של חדשות 12 לאובדן המעמד של "מדורת השבט" כוללת גם שימוש הולך וגובר בכלים משפטיים נגד מבקרים. מבחינה ציבורית, תביעות בסכומי עתק עלולות ליצור אפקט מצנן ולהרתיע אזרחים ועיתונאים מהשמעת ביקורת חריפה.
תומכי הערוץ יטענו כי כלי תקשורת אינו חייב להשלים עם הכפשות וכי גם לו עומדת הזכות להגן על שמו הטוב. אולם דווקא גוף תקשורת מרכזי, הנהנה מחשיפה וכוח ציבורי עצומים, צריך לגלות מידה רבה של סובלנות כלפי ביקורת, גם כאשר היא חריפה ולעיתים בלתי הוגנת.
בסופו של דבר, מעמדה של חברת חדשות אינו נקבע בבית המשפט אלא בעיני הציבור. אמון הצופים נבנה באמצעות דיווח מדויק, הוגן ואמין, ולא באמצעות תביעות דיבה. אם חדשות 12 מבקשת לשמר את מעמדה בשוק התקשורת הישראלי, הדרך היעילה ביותר לעשות זאת היא להתמודד עם הביקורת בזירה הציבורית, ולא להסתמך על הזירה המשפטית.
כי בזירה המשפטית חדשות 12 נהנית מיתרון בלתי הוגן הן בשל כוחה התקשורתי המונופולי המסורתי והן בשל התנגדותה לרפורמה המשפטית, אשר משרתת את האינטרסים של השופטים הדנים בתביעות שקשורות לחדשות 12, במיוחד ככל שהתביעות נדונות בבית המשפט השלום בתל אביב. העברת זירת המאבק של חדשות 12 בניסיונה לשמר את מעמדה ההגמוני הנשחק בתקשורת הישראלית מהזירה הציבורית לזירה המשפטית מלמדת בעיקר על מצוקה תודעתית ולא בהכרח על צדקת מאבקה.
התרעות פיקוד העורף