התפרסמו דיווחים סותרים אם אכן ההסכם כולל הבטחה איראנית למסור ולהעביר את האורניום המועשר למדינה אחרת. הנשיא טראמפ, בשטף הצהרותיו על ההסכם שהשיג, טוען כי האורניום המועשר לא יישאר בידי איראן. הצהרה מפיו של הנשיא טראמפ לא בדיוק מחלישה, ובוודאי שלא מסירה, דאגה.
הנשיא טראמפ, במאמציו הבלתי נלאים לסיים את המלחמה הבלתי-נלחמת ואת הפסקת האש שהופסקה זה כבר, הגיע והשיג הסכם שמשקם באופן מעשי ומשמעותי ומבטיח את מעמדה המדיני של איראן באזור, ואולי גם בזירה העולמית. עזבו לרגע את הדאגה לגורל האורניום המועשר המוסתר באיראן. השלטון האיסלאמי הקיצוני והפנאטי בטהרן כבר קיבל מנשיא ארה"ב מעמד מאושר.
ההסכם, וליתר דיוק המשא ומתן בפיקוח צמוד של הנשיא טראמפ לניסוחו ולהשגתו, ייזכרו כסיפור - מחול עוועים טראמפיסטי - שיילמד בקורסים לעוזרים במשרדי חוץ כדוגמה, מופת ואות למחדל דיפלומטי חריג; להתנהלות פוליטית מטולטלת, נבוכה ומבולבלת של נשיא מעצמת-על.
איראן נחשבת בזירה העולמית למדינה מוקצית. היא כזאת מאז שהשתלטו עליה, לפני למעלה מ-40 שנה, אייתוללות קיצוניים ופנאטיים. בטהרן שולט משטר עם מאפיינים חזקים ובולטים של נאציזם. במצע הממשלתי הרשמי של איראן יש סעיף הקורא למחוק את ישראל מהמפה. לנאצים היה סעיף של פתרון סופי לעם היהודי.
ההסכם עם ארה"ב לא יעניק כבוד ויקר לאיראן. היא תישאר מדינה מוקצית וסרבנית. הבעיה, הצרה, היא שההסכם, אם ייחתם, ייתן לשלטון באיראן מעמד מדיני. למדינה עם קרוב ל-100 מיליון תושבים, זה מעמד של נוכחות, של השפעה ושל מעורבות באזור מועד לפורענויות.
מבחינתה של ישראל, הסכם שמעניק לאיראן מעמד מדיני מאושר הוא אסון. דווקא העובדה שישראל הודרה ונותקה מהמגעים ששליחיו של טראמפ ניהלו עם הבכירים בטהרן, היא לטובת ישראל. לדברי פרשנים, ישראל צריכה פשוט להתעלם מההסכם. לנהוג, להגיב ולהגן על ביטחונה כאילו אין הסכם.