המלחמה החלה בהבטחות לקריסת המשטר, לשחרור העם האיראני ולשינוי היסטורי של המזרח התיכון. בשלב הראשון, השאיפות הללו אפילו נראו אפשריות. ההנהגה הפוליטית, הצבאית והמודיעינית של איראן נערפה במהירות מדהימה באמצעות מבצעים שהתבססו במידה רבה על המודיעין וחיל האוויר הישראלי. לרגע היה נדמה שהמשטר יעמוד בפני תנאי כניעה.
במקום זאת, המלחמה חשפה פער עמוק בין גאונות טקטית לכשירות אסטרטגית. וושינגטון וירושלים תכננו היטב את השלב הצבאי הראשוני, אך כמעט שלא נערכו להשלכות הכלכליות והגיאופוליטיות שהגיעו ברגע שאיראן העבירה את שדה הקרב לתחום השיבוש האסימטרי והכפייה הכלכלית העולמית.
כדי שהכול יהיה ברור, אני מציע גיליון ציונים מפורט.
כל ארכיטקטורת הערעור האזורי של איראן שרדה את המלחמה, למרות שחמאס וחזבאללה הוחלשו בידי ישראל. למעשה, המסגרת החדשה אפילו עשויה לחזק את המנוף האיראני באמצעות קישור חופש הפעולה הישראלי בלבנון להסדרים אזוריים. איראן הצליחה להביא את העולם למצב שבו חיזבאללה נהנה מהגנה נוספת בזכות הפחד מהפרעה כלכלית עולמית.
ציון: נכשל
כעת גם מערכת היחסים הזאת נראית בלתי יציבה. איראן הצליחה לתמרן את העימות למצב שבו פעולות ישראל בלבנון איימו על המשא ומתן שטראמפ נזקק לו כדי לייצב את מחירי הנפט ולהרגיע את הכלכלה העולמית. לאחר התקיפה הישראלית האחרונה בביירות, טראמפ התפוצץ על נתניהו. לפי אקסיוס, טראמפ אמר בזעם: “למה ביבי היה חייב לעשות מתקפה מזוינת? הייתי כל כך עצבני. הבהרתי לו את זה. אין לו שום שיקול דעת".
טראמפ גם התרברב שהוא קובע הכל וביבי חייב לבצע. נשיאים אמריקאים הפעילו לחץ על ישראל גם בעבר, אך בדרך כלל נמנעו מלהציג אותה בפומבי ככפופה בצורה שמקרינה כזו חולשה. טראמפ מדבר יותר ויותר כאילו הפעולות הצבאיות של ישראל מתבצעות לפי אישורו. כך נוצרת בעולם תפיסה מסוכנת שלפיה ישראל מתפקדת פחות כמעצמה אזורית עצמאית ויותר כבובה. הימין הישראלי, שכה כעס על ביידן בגלל עיכוב זמני של משלוחי החימוש, חייב לבלוע כל צפרדע כעת מטראמפ.
ציון: נכשל
המסקנה הסופית בלתי נמנעת. המלחמה הפכה לאחת השגיאות האסטרטגיות הגדולות של העת המודרנית משום שארצות הברית נכנסה אליה בלי תוכנית קוהרנטית למה שיבוא אחרי ההצלחות הצבאיות הראשוניות, וללא מושג איך להךיפ את המשטר.
וושינגטון וירושלים תכננו בצורה מבריקה את מתקפות העריפה ואת העליונות המבצעית. הן נכשלו באופן קטסטרופלי בהיערכות לממד הכלכלי הצפוי של העימות, באמצעות האפשרות הצפויה לחלוטין שאיראן תנצל את מצר הורמוז כדי להטיל כאב עולמי. גם הצורך לספוג כמה חודשי כאב כלל לא הוסבר בצורה משכנעת לבעלות בריתה של אמריקה, וטראמפ עצמו בילה את שנתו הראשונה בתפקיד בלהעליב אותן עם שטויות כמו האיומים שלו לפלוש לגרינלנד, טריטוריה של דנמרק, בעלת ברית בנאט"ו.
איראן הצליחה להפוך תבוסה צבאית למנוף אסטרטגי באמצעות העברת העימות לזירה כלכלית שבה לעולם לא הייתה סבלנות לשיבוש ממושך, בעוד שהמשטר האיראני היה מוכן לחלוטין לספוג סבל ללא גבול, כולל סבל שהוא עצמו מטיל על בני עמו. זהו בבירור אסון אסטרטגי. גם טראמפ וגם נתניהו יעמדו בפני הבוחרים בסתיו, ולשניהם יהיה הרבה מאוד על מה לתת את הדין - ובאופן מדהים, לא רק בנושא איראן. שני אלה בבירור אמורים להישאר כיתה.
התרעות פיקוד העורף