זו אינה אמירה של חבר. חברים אינם מדברים כך זה על זה, ודאי שלא בפומבי. כך מדבר אדם שמבקש להבהיר מי כפוף למי. ואת מי הוא רוצה לכופף? את מנהיג המדינה היחידה במזרח התיכון שנלחמת בפועל נגד איראן ושלוחיה?
איפה עוברת הבושה? איפה עובר הקו שבין מחלוקת לגיטימית בין בעלי ברית לבין השפלה פומבית של ראש ממשלת ישראל? ביבי, תתעורר, טראמפ לא חבר. "אמור לי מי חבריך, אומר לך מי אתה". ואם למישהו עדיין היה ספק היכן נמצאים סדרי העדיפויות של טראמפ, הגיע ההסכם המתגבש עם איראן והסעיפים הנוגעים ללבנון, אשר מעניקים רוח גבית לחיזבאללה.
וכאן בדיוק מתגלה הפער בין האינטרס הישראלי לאינטרס האמריקאי. טראמפ אינו שואל מה טוב לישראל. הוא שואל מה טוב לארצות הברית, לממשל שלו ולמורשת שלו. טראמפ רוצה להיכנס לדפי ההיסטוריה כמנהיג שהביא הסכמים, סיים סכסוכים וקידם שלום. הוא רוצה פרס נובל לשלום. זו שאיפה לגיטימית. הבעיה מתחילה כאשר הרצון להציג הישג מדיני גובר על ההבנה מול איזה משטר אנחנו עומדים.
איראן היא המשטר שמממן, מחמש ומפעיל את חיזבאללה, החות'ים, חמאס ושלל ארגוני טרור ברחבי המזרח התיכון. זהו משטר שבמשך עשרות שנים בנה טבעת חנק סביב ישראל, השקיע מיליארדים בארגוני טרור וקרא בגלוי להשמדת ישראל, והפך את השנאה לארצות הברית ולמערב לחלק בלתי נפרד מהאידיאולוגיה שלו.
משטר כזה אינו זוכה לאמון מיידי. הוא מחייב חשדנות, פיקוח וזהירות מרבית. מי שרוצה להיכנס לדפי ההיסטוריה כמביא שלום, חייב קודם לוודא שהצד השני אינו רואה בהסכם הפסקת אש הפוגה זמנית בלבד בדרך לסבב הלחימה הבא.
זו בדיוק הסיבה שישראל לא יכולה להמשיך לבנות את תפיסת הביטחון שלה על רצונו הטוב של נשיא אמריקאי כזה או אחר. בעלות ברית הן נכס אסטרטגי חשוב, אך האחריות לביטחון ישראל מוטלת על ישראל בלבד. ישראל צריכה לחזק את התעשיות הביטחוניות, להגדיל את יכולות ייצור הנשק העצמיות ולהפחית את התלות בשרשראות אספקה זרות. לא כדי להתנתק מבעלות בריתנו, אלא כדי להבטיח שגם ברגע שבו האינטרסים אינם חופפים לחלוטין - ישראל תוכל להמשיך לפעול בהתאם לצרכיה הביטחוניים.
טראמפ עשה רבות למען מדינת ישראל, ועל כך מגיע לו קרדיט. אבל אסור לבלבל בין הכרת תודה לבין תלות. ברגע האמת טראמפ יבחר באמריקה, בדיוק כפי שכל נשיא אמריקאי בחר בה לפניו ויבחר בה אחריו. ישראל אינה מדינת חסות של איש. נודה לידידינו על תמיכתם, אך את ההחלטות הגורליות לעתידנו נקבל בעצמנו, והן יתקבלו בירושלים הבירה ולא בוושינגטון. כך היה כך הווה וכך יהיה. "הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב". עם ישראל חי.