לא תעזור העובדה שעם הספר נבנה במשך דורות על אנשי רוח, היסטוריונים, הוגים, סופרים ומחנכים. לא תעזור גם העובדה שמהפכות חברתיות, פוליטיות ותרבותיות לא צמחו ממדעי המחשב בלבד. לא תעזור העובדה שאניית התעסוקה כבר החלה להסתובב ושבעידן הבינה המלאכותית דווקא כישורים דוגמת חשיבה ביקורתית, הבנת חברה, יכולת שכנוע ושיפוט מוסרי נעשים הנכס העיקרי.
טעות היא לחשוב שמדובר במאבק של ימין מול שמאל. בעלי הכוח מכל קצות הקשת נוטים להעדיף גמישות עבור עצמם ובורות אצל הציבור. ציבור שמבין כיצד המערכת פועלת מתקשה יותר לקבל סיסמאות במקום תשובות. ביקורתיות? מעורבות ציבורית? אחריות אזרחית? למי יש צורך בכל אלה כשאפשר להציע לציבור לחם ושעשועים.
אלא שדמוקרטיה נשענת בסופו של דבר על אזרחים. לא על שופטים, פוליטיקאים, פקידים או פרשנים. את האזרחים הללו לא מייצרים בגיל 30. מתחילים לגדל אותם בבית הספר. זהו החוזה החברתי שכולנו נדרשים להיות חלק ממנו.
התרעות פיקוד העורף