ואכן, הסכם הפסקת האש לא מקדם אפילו מעט את האינטרסים שלנו. אפילו ההפך: הוא עשוי לפגוע ביכולת התמרון שלנו בלבנון, ומעניק לגרועים שבאויבינו חבל הצלה בדמות אשראי של מזומנים בדיוק ברגעים שהם היו הכי זקוקים להם, כשמצבם היה נואש.
אבל משהו מטריד לא פחות מההסדר הזה הוא התנאים שהולכים ונחשפים להסכם הגרעין המתגבש, שהמשא ומתן עליו ייפתח בימים הקרובים. בעוד שבישראל חוששים כי איראן עשויה לנצל את 60 הימים של המגעים לפריצה לגרעין, דאגה לא פחות סבירה היא שהאיראנים יתנהלו באיטיות יותר כעת, ימצאו פרצות בסיכומים ויפעלו מתחת לרדאר במעלה הדרך, כאשר העיניים יהיו פחות ערניות, כדי להתקדם בבטחה ובשקט לעבר הפצצה הגרעינית.
יתרה מכך, התנאים הבסיסיים שאיתם מגיעה ארה"ב לשולחן המשא ומתן מניחים את התשתית להסכם שהאיראנים יכולים לחיות איתו היטב, במיוחד בתמורה לתמריצים הנכונים. הם כה דומים לדרישות שהציבה הרפובליקה האסלאמית טרם המלחמה, לפי הדיווחים, עד שהם מעלים את התהייה מדוע בכלל חשוב האמריקנים לצאת לקרב. זו הסיבה להנחה שעל אף רצון לאופטימיות, יש בהחלט סיכוי רב שהצדדים יגיעו להסכם גרעין כלשהו.
עניין אחד נוגע למה שייעשה עם החומר האורניום המועשר לרמה גבוהה שמצוי באיראן, שכ-400 קילוגרמים ממנו, המועשרים לרמה של 60 אחוזים, קבורים כנראה באספהאן. בשבועות האחרונים דיבר על כך טראמפ לא פעם, אך חלה התפתחות בדבריו עם הזמן: במקום להתעקש על הוצאת החומר כולו מאיראן, לצד חומר נוסף שמועשר לרמות נמוכות יותר, הוא מוכן כעת להסכים לדילול מפוקח שלו בתוך שטחי הרפובליקה האסלאמית.
כמו כן, לאחר הביקורת הקשה של טראמפ על ההסכם מ-2015 ו"סעיפי השקיעה" שהוכנסו בו, דווקא כעת הוא מוכן שוב לדון באפשרות של איסור מוחלט על העשרה לפרק זמן מוגבל, בין 20 ל-15 שנה – כשהצהיר שהוא עשוי להתפשר על 15 שנה. אלה תנאים בעייתיים, שכן לאחר 15 שנה יותר לאיראן להעשיר בגלוי, וכל זה עוד מבלי לקחת בחשבון שההסכם הזה בכלל לא עוסק בהגבלות נשק כמו קודמו.
נראה שלפי כל התנאים המקדימים שהאמריקנים מגיעים איתם לשולחן משא ומתן, ושבהחלט עוד יכולים להשתנות לרעה, מדובר בהסכם בעייתי כמו זה של 2015, אם לא יותר. ואכן, דברים שאמר בכיר בממשל הנוכחי לוול סטריט ג'ורנל הלילה משקפים זאת: הסכם הגרעין הזה עשוי לכלול פחות הגבלות מאשר קודמו, הוא הצהיר.
כל זה, אגב, בהנחה שבכלל ניתן להאמין לאיראן. לאורך שנים היא ניסתה להוליך שולל את העולם, פיתחה תוכנית גרעין צבאית בסתר, העשירה אורניום לרמות גבוהות בסתר ועוד. אפילו כעת המודיעין האמריקני, לפי הדיווח הלילה, מעריך שהיא מתנהלת בדו-פרצופיות, אומרת דבר אחד ומתכוונת לאחר, וכי לא באמת תבצע ויתורים כלשהם בתוכנית הגרעין.
לא ברור אפילו מי יעשה את עבודת הפיקוח על טהרן, לאור העובדה שאיראן מגדירה את סבא"א כפרסונה נון גראטה. כמו כן, אפילו בתסריט החיובי הפיקוח של הסוכנות בשנים האחרונים לא מנע מאיראן לפעול להגדלת ההעשרה או לפרוץ בסתר לתוכניות צבאיות. אז נכון, אי אפשר להשוות בין ההסכם מ-2015 ובין הכוונות להגיע להסכם כעת, שכן הדברים עוד מוקדמים מדי, ולא סגורים. אבל בהחלט אפשר וראוי לדאוג לאור הוויתורים וההצהרות האמריקניות, שמעידים כי פנינו למצב בעייתי מאוד.
ישראל צריכה להבין שעליה לסמוך על עצמה בלבד. אין לה שום אינטרס להצטרף להסכם הזה במתכונת כזו, ועליה לפקוח שבע עיניים ולראות שאיראן אינה פורצת לגרעין או מנהלת תוכנית צבאית סודית בשלב כלשהו. גם אם האמריקנים יחזרו בהם בהמשך הדרך, עלינו לדאוג לכך שרק אנו נוכל לפעול בכוחות עצמנו כדי לסכל את התוכניות האיראניות.
אומנם האיראנים ילמדו לקח, ישנו את דפוסי ההתנהגות שלהם, יעבירו מתקנים לאזורים מבוצרים מתחת לאדמה, ויקשו עלינו לפגוע בהם. ובכל זאת, התמודדנו עם קשיים ועם מצבים מורכבים בעבר, ואם נעבוד מאוחדים כאומה אחת, ונדע לשים בצד את חילוקי הדעות למען מטרה משותפת – נדע להתגבר גם על זה.
התרעות פיקוד העורף