משהו: בוויכוחים שמעתי דבר כזה: "יש בינינו מחלוקת עזה, וגם בנקודה הזו אנחנו לא מסכימים".
חשאיות הבחירות היא כלל עמוק בדמוקרטיה. עיקרון כה חשוב, שאני חוזר ואומר: אל תגידו אף פעם למי אתם מצביעים. כאשר אדם מכריז למי הוא מצביע, פוגעים בחשאיות ההצבעה.
כאשר שואלים אותי, בסקרים, או סתם פנים אל פנים: “למי אתה מצביע?", אני עונה: אסור לשאול ואסור לענות.
במקרים שמתעקשים אני מבקש מהשואל לבוא איתי מיד לתחנת המשטרה הקרובה כדי להגיש נגדו תלונה על היותו סכנה לדמוקרטיה.
ההצבעה שבה חברי כנסת תועדו מאחורי הפרגוד פוסלת את תוצאות ההצבעה הזו, עד כמה שהיא חשובה. נא להתחיל מההתחלה.
התופעה לא התחילה שם בכנסת, ואני חושש שהיא לא תיעצר בכנסת. כבר שמעתי שיש אנשים, בעיקר צעירים, שעשו זאת בבחירות הקודמות לכנסת. אינני פתי חסר בינה להזכיר את העובדה הזאת במפורש ובפומבי בלי הוכחה, אבל אני חושש שזה אכן קרה. בכל מקרה אני מקווה שמצביעים כאלה לא צריכים מכשיר שמיעה מתקדם כדי לשמוע את הצעקה שלי: לא, לא, לא. בשום אופן לא.
אני יודע שצעקות שלי לא עוזרות ולא מרשימות. לכן אבקש כאן: הוראה, חוק, חוק יסוד, מצווה מדאורייתא: בקלפי, יש להפקיד את הטלפון לפני הכניסה מאחורי הפרגוד.
אין סלפי קלפי.
אם אין בארץ אנשים המסוגלים לתכנן דבר כזה, ואין בעלי מקצוע שמסוגלים לבצע בניית בתים יפים, תביאו מאיזה מקום. מאיטליה או מרומניה, אולי מאוקראינה, מדרום אמריקה. בסוף זה אפילו ייצא יותר בזול.
בנו עיר אחת שבה הבתים יהיו יפים, מה אכפת לכם? מה זה מפריע? תבנו אותה במקום רחוק. לא נגלה לארכיטקטים בישראל. בבקשה.
עד כה המחקרים יצאו לדרך כששאלות המחקר הן: האם יש התחממות גלובלית בגלל טוסטרים? האם יש חומצות אמיניות או יש חומצת מלח לניקוי כתמים אדומים על מאדים? אבל כבר עשור לפחות השאלה הבוערת היא: איך כל דבר טוב לביבי או רע לביבי?
פתאום מתברר, אם חושבים על זה לעומק, שהזניחו משהו שנמצא ממש מתחת לרגליים, או בעצם, סליחה, מתחת לבגד הים, אם אפשר לדבר קצת בחייכנות. דהיינו מתחת לפני הים (שמתם לב שכתבנו קודם בערמומיות שיש לחשוב על זה לעומק). יש דברים שאותם צריך לחקור כאשר, כמובן, המטרה הראשית היא לדעת קצת יותר מה טוב לביבי או רע לביבי.
צוללות סופר־אטומיות, תת־ננסיות, רב־שבביות יצאו למחקר. מה שיימצא במצולות הלא נחקרות יניב חומר רב, גם מזמנים קדומים, דרך מאובנים של ממצאים על קרקעית אוקיינוסים שמעולם לא היו חשופים לאוויר, ודגימה של מים מינרליים ודיאט קולה שנלכדו לפני מיליוני שנים בתוך קונכיות סגורות שהתאבנו. לא צריך להזניח גם דברים כאלה במדעי היקום, כי אולי שם התשובה מה טוב לביבי ומה רע לביבי.
העניינים קצת הסתבכו כאשר הגיע מסר מחוצנים ירוקים בהירים בזו הלשון: “היי אנושות חמודה, אנחנו יושבים פה בשווארמייה בקצה היקום, ויש לנו הודעה איך תוכלו להקל את הבעיות שלכם, לעשות שלום עולמי, מטרו בתל אביב, וכל אדם יחיה עד גיל 240 עם הארכה לפי בחירתו. נא ללחוץ על המילה אישור כאן למטה ונשלח לכם איך". המדע כולו שאל מיד אם זה טוב לביבי או רע לביבי. הוחלט לא ללחוץ על אישור, ולסרב לקבל את התשובה לפתרון בעיות האנושות והאדם ובכלל, כי ממש לא ברור עדיין אם זה משחק לטובת ביבי או נגד ביבי.
שואלת נסיכה אחת: “הוא סבבה והכל, אבל הוא שונא חתולים".
“טוב, גם אני שונאת חתולים", עונה נסיכה אחת.
והשאלות ממשיכות: “הוא סבבה והכל, אבל הוא עצלן", “הוא סבבה והכל, אבל הוא לא מצטלם איתך". “אבל הוא בן 35 וגר עם ההורים".
“אולי הוא סטודנט לרפואה?". עונה נסיכה, “אז כן".
“הוא סבבה והכל, אבל הוא ילדותי". “אבל הוא ביישן". “אבל אחרי כל פעם שאתם מתנשקים הוא אומר לך תודה" (הנסיכות אמרו “כן").
“אבל הוא מקועקע בפנים". “אבל הוא חמוד מדי" (לא); “גיימר" (כן).
“אבל תמיד קר לו". “אבל הוא לא מתקלח בכל יום". “אבל אין לו רשתות חברתיות".
“הוא סבבה והכל, הוא אמא'לה ואבא'לה סבתא'לה וסבא'לה, הכל מהכל בהכל, אבל פעם בשנה הוא נוסע עם חברים לשבוע, חוזר, את שואלת אותו איך היה, הוא עונה: כיף. לא מספר יותר מזה. יכול להיות שהוא לא עשה כלום, הלכו לדוג, אבל גם יכול להיות שפתאום הוא היה עם מישהי. מה היית אומרת?".
“לא לוקחת", פוסקת הנסיכה.
ושמעתי גם: “הוא סבבה והכל, מושלם, צרחות, אבל בכל התמונות הוא מוציא לשון".
“טוב, הוא צפרדע, מה את רוצה. אולי תמיד עובר שם זבוב?".
התרעות פיקוד העורף