איזנקוט מול נתניהו
שמאלה יפנה, יבטל את הפריימריז וימנה ועדה מסדרת שתרכיב את הרשימה – יותר ממחצית חברי הסיעה יגלו חיש מהר כי סופם לשבט ולא לחסד, וההשלכות עלולות להתגלות כהרות אסון מבחינתו. ללכת ישר אינו יכול, משום שהגיע לצומת טי.
הוא בנה וטיפח בייס לוחמני, אלים, פוסט-ציוני, שמתנכר למדינת ישראל ולמוסדותיה ומתחבק עם הפלג הירושלמי, משום שהוא רואה באנשיו אחים לנשק בעימות האזרחי. לקראת הבחירות נתניהו מגלה כי הגרעין הקשה מקשה על הצלחה בקמפיין, הנכס הפך לנטל. המסקנה המתרקמת היא להיפטר מהקבוצה כולה. ביבי שוקל בכובד ראש להשליך מהספינה את הביביסטים. מדוע נלחץ, מה גרם לו להבחין בחורים בדופן הספינה? הזינוק של איזנקוט.
נתניהו טעה טעות חמורה אף יותר כשיצא חוצץ נגד יו"ר מפלגת ישר!, שכן במו ידיו העלה את איזנקוט למעמד יריב שמתמודד מולו על ראשות הממשלה. רצה לגמד, והעצים. רצה לקלל ויצא מברך. המאמצים שלו לשנות את אופיה של רשימת מפלגתו לכנסת, להחזיר לבמה את הליכוד של פעם, הם קרב בלימה שמנהל נתניהו מול איזנקוט.
איזנקוט מול בנט
מה בדיוק ולמה? הממשלה הקודמת הייתה מוצלחת מזו הנוכחית בכל אמות המידה, ועם זאת, גם לבנט וגם ללפיד "גיבנת" שמבריחה מצביעים. לבנט, העובדה שלא השתלט על סיעתו ואפשר לפרק את הממשלה. החשש שמא יחזור וירכיב רשימה שאין לסמוך על חבריה לא הלך לשום מקום. ואילו על לפיד רובץ הכישלון של הקדנציה הנוכחית: הציבור העניק לו 24 מנדטים, אך הממשלה הגרועה בתולדות המדינה הצליחה בפועל להוציא את ימיה. יאיר לפיד נושא באחריות כראש האופוזיציה.
סיבה נוספת היא מיזוג שמן ומים. בלי להתעמק בהבדלים בין העמדות, בנט נתפס כימין, לפיד כמרכז עם קריצה שמאלה. אנשי ימין מקרב תומכי האופוזיציה נרתעו מחבירתו של בנט ללפיד, אנשי שמאל-מרכז, מחבירתו של לפיד לבנט.
המסקנה הפשוטה והצפויה היא שפיצול בליכוד יבטיח רוב לגוש האופוזיציה. המסקנה השנייה, מפתיעה יותר, היא שלמועמד שמעביר היום את מרבית הקולות מהליכוד לאופוזיציה לא קוראים נפתלי בנט. קוראים לו גדי איזנקוט.
בניגוד לתלונות החוזרות והנשנות על ירי בנגמ"ש ועל פיצול באופוזיציה, היריבוּת בין בנט לאיזנקוט אינה מסכנת את הגוש. אם להחריג את מצביעי יאיר גולן, למפלגות הימין והמרכז שבאופוזיציה סך של כ-50 מנדטים. החלוקה בין בנט-לפיד, איזנקוט וליברמן עשויה להשתנות לכאן ולכאן, אך היריבות כאמור היא בין בנט לאיזנקוט. אפילו התארגנות מחדש, כולל פירוק החבילה של ביחד אם וכאשר תתרחש, לא תבריח מצביעים לגוש השני.
לו אני יועצת למפקד-על של צבא מפלגות האופוזיציה, הייתי מארגנת את הכוחות בצורה אחרת. מפלגת איזנקוט-לפיד במרכז ככוח שריון מסיבי, ישראל ביתנו כצנחנים, בנט עם הכיפות הסרוגות כסיירת, יאיר גולן כחיל אוויר. החלוקה מטפורית ולהמחשה בלבד, הכוונה היא לחלוקת המשימות האופטימלית כדי לפרק את היריב.
במציאות הנוכחית אולי הדבר הנכון הוא הקמת מפלגה גדולה במרכז הגוש, רשימת איזנקוט-בנט-לפיד, עם ישראל ביתנו מימין ומפלגת הדמוקרטים משמאל. ולא. לא ממש מעניין אותי מי המועמד לראשות הממשלה. העיקר להעביר מהעולם את הממשלה הנוכחית.
התרעות פיקוד העורף