אני מניח וגם מקווה כי בעוד 40 שנה תשב בישראל קבוצת נשים וגברים, כבני 60, המשרתים כיום בצה"ל. הם ודאי יתפלאו על כך שלא הבינו אז, בזמן שירותם בצה"ל, כי בשנים 2025־2026 הפכה מדינת ישראל מדמוקרטיה לתיאוקרטיה. למדינה של משטר הדת.
בהצעה זו, עצם לימוד התורה הופך לערך המייצר מעמד חוקתי נבדל. את מורשת ערכי היהדות כבר עיגנו בחוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. ממתי לימוד תורה חשוב יותר מלימוד רפואה? בלימוד רפואה מקריבים צעירים וצעירות שנים טובות מחייהם כדי לרפא בני אדם ולהציל חיים. היש ערך חשוב יותר?
אלה אשר מכוח כישרונם מצויים בתחום ההייטק ומוכרים חברות בסכום אגדי מחזקים את הכלכלה, מגדילים את משאבי המדינה ומאפשרים לה לממן הוצאות ביטחון שהולכות וגדלות. האם הם פחות חשובים מלומדי התורה? כל אותו ציבור נפלא העובד במערכות הרווחה בשכר משפיל ועוזר לחלשים, האין הוא חשוב יותר מלומדי תורה? קציני הקבע בצה"ל, השומרים על מערכות הביטחון, האין הם חשובים יותר מלומדי תורה?
כל אלה ואחרים לא יזכו למעמד המעניק להם הערכה מיוחדת מהמדינה ובסיס לקבלת פריבילגיות ייחודיות. הצעת החוק שנועדה להעניק ללומדי תורה מעמד מיוחד היא פרי צביעות פתלתלה השואפת למכור את ערכי המדינה הבסיסיים ביותר למען שלטון רקוב. בקלילות מרסקים כמה מערכי היסוד של מגילת העצמאות, כשוויון זכויות חברתי ומדיני גמור, וחופש דת.
לימודי דת הם בחירה אישית של האדם. בחירה זו אינה אמורה לקבל העדפה על פני עיסוקים אחרים התורמים ישירות לחיזוק החברה ומקדמים ערכים הומניים. אפשר להבין כי בעולם הפוליטי, מול אפשרות של איבוד שלטון, מוכנים להקריב כמעט הכל למען חיזוק הסיכויים להמשיך בשלטון. אבל גם לזאת חייב להיות גבול, והגבול הוא מכירתו של עתיד המדינה.
התרעות פיקוד העורף