בהנחה שממשל טראמפ שואף בעיקר לייצוב שוק האנרגיה, יש סבירות גבוהה ליישום השלב הראשון ולהמשך מו״מ ממושך. לכן על ישראל לנצל את תקופת הביניים כדי לשפר את עמדתה לקראת כל תרחיש: הסכם או קריסת תהליך.
לשם כך נדרשים שלושה צירי פעולה מרכזיים:
שנית, היערכות לחידוש הלחימה. ישראל צריכה להניח שהעימות עלול להתחדש ולשמר יכולת פגיעה בתוכנית הטילים האיראנית ובתשתיות האנרגיה והגרעין. במקביל, יש לחזק את ההגנה של איחוד האמירויות כדי לצמצם את חשיפתה ואת התנגדותה לעימות עתידי. נדרש גם מאמץ הסברתי לעיצוב דעת הקהל האמריקאית, תוך הדגשת האחריות האיראנית וחזבאללה לכל הפרה של הפסקת האש.
לסיכום, מזכר ההבנות אינו מסיים את העימות אלא פותח תקופת ביניים רגישה. עבור ארצות הברית מדובר ביציבות אזורית קצרה טווח; עבור ישראל האתגר הוא למנוע שחיקת הישגים אסטרטגיים ולהבטיח שכל הסכם עתידי יוביל לפירוק ממשי של האיום האיראני ולא להקפאתו בלבד.
התרעות פיקוד העורף