מדינת ישראל ניצבת כיום בפני אתגרים חסרי תקדים. המלחמה המתמשכת, הצרכים הביטחוניים ההולכים ומתרחבים, יוקר המחיה המאמיר, הגירעון התקציבי והצורך להחזיר את המשק למסלול של צמיחה – כל אלה מחייבים חשיבה מחודשת על סדרי העדיפויות הלאומיים. בחשיבה המחודשת הזו, חיזוק ההשכלה הטכנולוגית מוכרח להיות יעד לאומי עליון.
במשך עשרות שנים נהנתה ישראל ובצדק ממעמד של "אומת הסטארט-אפ". יתרונה היחסי של המדינה לא נבע ממשאבי טבע, אלא מהון אנושי איכותי, חדשנות ויצירתיות טכנולוגית, ויכולת יוצאת דופן להפוך ידע תיאורטי לפתרונות מעשיים. אולם דווקא כיום, כאשר המשק הישראלי זקוק יותר מאי פעם למהנדסים, הנדסאים, מומחים בתחום החשמל והאלקטרוניקה אנשי סייבר, מומחי בינה מלאכותית ואנשי ייצור מתקדמים, מספר הלומדים במסלולים הטכנולוגיים הוא הרבה מתחת לנדרש.
על פי נתונים שפורסמו בשנים האחרונות, רק כ-13% מהלומדים בהשכלה הגבוהה בישראל פונים למסלולי הנדסאים. שיעור זה נמוך ביחס לצרכים של המשק הישראלי וליעדים שהמדינה צריכה להציב לעצמה. המשמעות היא שמערכת ההשכלה הגבוהה מייצרת פחות מדי בוגרים בתחומים שבהם קיים מחסור ממשי, בעוד שבתחומים אחרים קיים לעיתים עודף של בוגרים ביחס לביקוש בשוק העבודה.
במילים אחרות, ישראל מתמודדת כיום לא רק עם מחסור בהשכלה טכנולוגית, אלא גם עם תופעה של השכלה אקדמית עודפת בתחומים מסוימים. במשך שנים עודדה המדינה צעירים לפנות ללימודים אקדמיים כמעט בכל מחיר, מתוך תפיסה שלפיה תואר אקדמי הוא מסלול ההצלחה המרכזי. בפועל, שוק העבודה השתנה. כיום קיימים מקצועות טכנולוגיים רבים המציעים שכר גבוה, יציבות תעסוקתית ואפשרויות קידום משמעותיות, גם ללא מסלול אקדמי מסורתי. מקצועות שתרומתן למשק בלתי ניתנת לערעור. במקביל, בוגרים רבים בתחומים אחרים מתקשים למצוא עבודה התואמת את הכשרתם.
גם בהיבט הכלכלי מדובר בצורך לאומי. ענפי ההייטק והתעשייה המתקדמת אחראים לחלק משמעותי מהייצוא הישראלי, להכנסות המדינה ממסים ולפריון העבודה במשק. ככל שיגדל מספר העובדים בעלי הכשרה טכנולוגית, כך תגדל יכולתה של ישראל להתמודד עם התחרות הבינלאומית, למשוך השקעות זרות, לבסס תעשייה חזקה ועצמאית שאינה תלויה בגורמים חיצוניים, ולשפר את אמת החיים של אזרחי ישראל.
לכן נדרש כיום יעד לאומי ברור ומדיד: העלאת שיעור הלומדים במסלולי ההשכלה הטכנולוגית מ-13% לפחות ל-20% מכלל הלומדים בהשכלה הגבוהה בתוך עשור. יעד כזה צריך להיות מגובה בתוכנית ממשלתית רחבה הכוללת השקעה בחינוך הטכנולוגי כבר בבתי הספר, הרחבת מסלולי ההנדסאים מתן מלגות ותמיכות שיעודדו צעירים לבחור באפיק זה, שיתוף פעולה עם התעשייה והכרה בלימודי הנדסאים כשווי ערך לתואר ראשון.
טיפוח ההון האנושי, באמצעות העצמת ההשכלה הטכנולוגית, הוא מנוע צמיחה חיוני ותנאי הכרחי לחיזוק הביטחון, הכלכלה והחברה. מדובר במהלך לאומי ואסטרטגי בעל משמעות הנוגעת לכל תחומי חיינו. ישראל של העשורים הבאים תידרש להתמודד עם אתגרים מורכבים יותר, תחרותיים יותר וטכנולוגיים יותר. כדי להבטיח את חוסנה ושגשוגה ולהתכתב עם המגמות הגלובליות, עליה להשקיע במקום שבו נמצא יתרונה הגדול ביותר – האנשים שלה. חיזוק ההשכלה הטכנולוגית אינו עוד אפשרות אחת מני רבות, הוא תנאי הכרחי להבטחת עתידה וחוסנה של מדינת ישראל.
התרעות פיקוד העורף