המהלך הזה מקדש השתמטות ומעניק לה לגיטימציה. ישיבה בבית המדרש, במקום ממוזג ונוח, מוצגת כשוות ערך ללחימה בחזית. זו תורה וזה שכרה של ממשלה המקבלת תמיכה תמורת פטור משירות.
כל השנים שבהן ישבו אברכים ולמדו תורה התאפשרו בזכות העובדה שהיה כאן צבא חזק שהגן עליהם. הם נתלים בניסים ובאמונה, בזמן שהתורה עצמה מצווה להילחם על הזכות לחיות בארץ הזו. בכל יום כמעט חיילים נהרגים בגבול הצפון ובזירות נוספות. עסקים קורסים משום שאנשי מילואים נאלצים לעזוב הכל ולעמוד בחזית. הם נלחמים בחירוף נפש ומגינים על המשפחות של כולנו, אך הממשלה בוחרת לקדם חקיקה שפוגעת בהם, מעמיקה את חוסר השוויון ומפוררת את הסולידריות הישראלית.
המהלך הזה אינו הלכתי. להפך, הוא נוגד את ההלכה היהודית. זהו צעד פוליטי שנועד להבטיח חיים על מי מנוחות לציבור אחד על חשבון ציבור אחר שמוסר את נפשו. התורה מעולם לא נועדה להיות כלי להתחמקות מחובות אזרחיות ולא קרדום לחפור בו. אלא שכעת מבקשים להפוך אותה לתירוץ עלוב של עסקנים פוליטיים עבור מגזר שלם שמסרב לשאת בנטל המשותף.
וכך, ישנם ישראלים שנדרשים להגן על המדינה ולסכן את חייהם, וישנם ישראלים אחרים, שהמדינה מוכנה לעגן בחוק את זכותם שלא לעשות זאת. ציבור אחד משרת, משלם ונלחם. ציבור אחר מקבל פטורים, תקציבים והגנות מיוחדות.
תומכי היוזמה מדברים על זהות יהודית. בפועל, הם יוצרים משבר בחברה הישראלית. הם מעמיקים את הקרע בין קבוצות האוכלוסייה ומחלישים את תחושת השותפות. הם אינם מגינים על התורה אלא משתמשים בה כדי להצדיק אפליה. ללא תחושת שותפות, אחריות הדדית ושוויון בסיסי בחובות נשחק האמון בין האזרחים ונשחקת הלכידות החברתית, שהיא קו ההגנה החשוב ביותר של ישראל. זו הסכנה האמיתית לחוסנה של החברה הישראלית כולה.
התרעות פיקוד העורף